שנות התשעים- פרק 1

True love 11/04/2019 115 צפיות אין תגובות

לפני שעתיים
אביטל ניסתה לכוון את המזוודה לתאריך 27.11.1991 והיא חלצה את נעלי העקב השחורות שהיא נעלה במיוחד לפרמיירה של הסרט, תוך כדי שהיא מתעלמת ממה שחננאל אמר לגבי הנסיעה בזמן. לא היה לה אכפת מכך שהיא לא תהיה נוכחת בחתונתה של החברה הכי טובה שלה , תובל.
” אביטל! אביטל!” לפתע היא שמעה את קולו של חננאל והיא מיהרה להיכנס למזוודה כי היא לא רצתה שהוא יגלה שהיא נוסעת בלי רשותו.
אביטל נחתה בשנת 1991 בעיר רעננה שבו התגורר כוכב הפופ גבריאל דמתי.
נאמר לה שהבית שבו הוא היה גר הייתה בעצם וילת ים ענקית , שבו גרו גם שני חבריו הטובים פאר ואביב , מעיין חברתו גרה בנפרד עם הוריה , ראובן ומרגריטה שקד.
ראובן , שהיה ראש המשפחה היה המפיק הסרטים הגדול בארץ .
בכלל , מרגריטה אמם של מעיין ופאר , הייתה השחקנית התיאטרון הכי מוצלחת לשנת 1991.
מעיין שקד, הייתה נערה רעננית נסיכתית , שהייתה חלומו הרטוב של כל גבר.
למרות שהיא ידעה שהמעריצות של גבריאל לפעמים חיכו ליד הוילה עד שיואיל בטובו לפתוח בפניהן את הדלת ויקדיש להם חתימה אישית אפילו על היד.
אפילו שגבריאל היה החבר שלה , לא מנע ממנה להגיד פעם אחת למעריצות שלא יתקרבו לגבריאל.
כשהיא עמדה , היא שמה לב למכונית מסוג חיפושית מתקדמת לעברה והיא הביטה לעברה בציפייה מתמשכת.
היא חיכתה בסבלנות לראות האם גבריאל יצא מתוכה. היא כבר החליטה ללכת לשם מאוכזבת , אבל כאשר הדלת של המכונית נפתחה היא ראתה את גבריאל יוצא אל הנערות שנהרו לעברו , הייתה מעריצה שקירבה אותו אליה ונתנה לו נשיקה על הלחי , יצאו מתוכה עוד שני גברים נוספים , אביב ופאר , שני החברים הכי טובים של הכוכב הפופ האגדי גבריאל דמתי.
היא הבחינה בו והתבוננה בו כולה מוקסמת , היא הרגישה די מוזר אבל אם להגיד את האמת ההרגשה קסמה בעיניה.
הוא עמד שם והביט בה כולו מחויך, כאילו שום דבר לא הפריע לו. כאילו כל מה שהיה מסביבו לא היה קיים באמת.
ירושליים , השעה כמעט שמונה בערב . שנת 2017.
שובל וחננאל עמדו חסרי אונים בחתונתה של חברתם הכי טובה , תובל שעמדה להתחתן עם אהבת חייה , ליאב בן העשרים ושש.

חננאל לא ידע מה לעשות . אביטל נעלמה ואיך הוא יסביר לתובל שאביטל , החברה הכי טובה שלה נסעה בזמן כדי להציל את גבריאל דמתי. אך לדעתו היא לא תבין את זה ותתרגז על אביטל על שלא באה לשמוח בשמחתה ביום הגדול שבו היא הופכת להיות אישה נשואה.
הרי הוא ביקש ממנה בכל לשון של בקשה שלא תסע בזמן כי את גבריאל דמתי היא כבר לא תוכל להציל יותר.
חננאל הביט על שובל , שעמדה נינוחה ושלווה לעומתה שבתוך נפשו סערה גדולה של רגשות מתחוללת.
הוא לא ידע האם לצחוק או לבכות.
אם בעצם להרגיש את שניהם ביחד או כל אחד לחוד. הוא ניסה להרגיע את עצמו , בכך שכל מה שהוא חשב לעצמו היה רק חלום בלהות .
חננאל החליט שהוא יצא לחפש אחר אביטל ולבדוק בדיוק איפה היא נמצאת עכשיו.
תובל הביטה על שובל במבט זועם ולא הבינה מה קורה עם אביטל.
למה היא לא יכלה להודיע לפני שהיא לא תהיה נוכח ביום החתונה שלה? למה היא לא אמרה כלום , פשוט נעלמה ולא השאירה פתק שהיא תוכל לוודא מה איתה בדיוק?
” אני לא מבינה מה קורה עם החברה שלך , היא גמרה אצלי אין מבחינתי היא מחוקה עד הסוף, כולל להשמיד כל פרט שיזכיר לי איתה אי פעם! ראית לאן חננאל נעלם עכשיו?” שאלה והביטה על שובל במבט בוחן.
” אולי הוא מחפש לראות איפה אביטל נעלמה, מאמי , הכול בשליטה. אל תדאגי. אני נמצאת כאן איתך. ” אמרה שובל בחיוך מרגיע.

אביטל מצאה את עצמה בשנת 2017 , היא ראתה מולה את חננאל.
” חננאל , רק קפצתי לראות את גבריאל . הייתי בשנת 1991 ממש עכשיו. אתה לא יודע את מי פגשתי. את סבא שלי יחיאל ואת אביב ופאר בתוך המכונית עם גבריאל . אתה שומע?” קראה אביטל בהתלהבות וניסתה להדביק גם את חננאל.
” אה יופי , הלכת לראות את גבריאל הזה? היית אמורה לבוא איתי לחתונה של תובל. אני לא יודע מה או למה. אבל היא ממש רותחת מרוב זעם , היא שאלה למה אנחנו מפריעים לחתונה להתקיים כמו שהיא , כמתכונן.” אמר חננאל בנימה של רוגז והתבונן בה ממושכות.
” חנן , אני פה. אבוא איתך לאן שתרצה , עכשיו אני אגיד לתובל שלא הייתה לי כוונה לפספס את היום הכי גדול בחיים שלה.” אמרה אביטל בחיוב וניסתה לחייך ככל שיכלה.
” מאוחר מדי , אביטל, מאוחר מדי. עכשיו גם לי בא ללכת ולא לראות אף אחד.” אמר חננאל בעצבים והלך משם.
אביטל התבוננה בו באכזבה מוחלטת. היא ידעה שלא משנה מה, מה היא תעשה או איך היא תתנהג זה לא ימצא חן בעיני חננאל , החבר שלה.
היא העדיפה שלא לומר לו כלום מאשר לריב איתו על כל שטות קטנה שתקרה כשהם יהיו שניהם ביחד.
תובל חגגה את ליל הכלולות שלה בדיוק כפי שהיא רצתה , בלי אביטל . יותר טוב , שהיא תשכח שהיא הייתה החברה הכי טובה שלה פעם.
” אולי גם את תלכי לבדוק איפה חברה שלך היקרה שכחה את זה שהיינו חברות , נראה שאף פעם לא הייתי מספיק חשובה בשבילה , כדי שהיא תהיה פה ביום המאושר בחיי.” אמרה תובל בכעס. ” אני אבקש שחננאל ואביטל , או כל אחד מהם לא יהרוס את מה שאני מרגישה עכשיו.” אמרה תובל לבסוף והלכה להעיר את ליאב.
” תובל , קצת נסחפת. חננאל עוד יחזור לכאן עם אביטל , אני אומרת לך.” קראה שובל וניסתה לחייך כדי שתובל לא תכעס על אביטל.
” אני לא מאמינה לך וגם לא לחברה הכי טובה שלך , אביטל. תמסרי לה שהיא כבר לא חברה שלי.” אמרה תובל ברוגז . ליאב נרדם כי הוא היה שיכור כי הוא שתה יין.
שובל שתקה כי לא היה טעם לדבר עם תובל או לנסות להסביר לה מה קורה עם אביטל.
אביטל התיישבה על המזוודה והייתה חייבת לגלות מה יעלה בגורלו של גבריאל דמתי , גם אם חננאל כועס עכשיו , לא משנה מה הוא יאמר או יעשה היא הייתה חייבת לעשות את זה למען עצמה.
היא שוב חלצה את נעלי העקב השחורות והניחה אותן בצד. היא כיוונה את התאריך לשנת 1991 , בלי כל חרטות או פחדים מיותרים.
היא פשוט הרגישה שזה הזמן הנכון.

שנות התשעים- פרק 1
דרוג הסיפור 1.5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך