LOVE:)
אז ככה זה נגמר, זוהר ואליאן מתאחדים מחדש! חושבות שהפעם הם יחזיקו מעמד? אני לא יודעת מה איתכם אבל אני אהבתי את הסוף, מחר בעזרת השם יעלה האפילוג לסיפור. מקווה שאהבתם את הסוף, צחקתם נהניתם, התרגשתם. אני רוצה להודות לכל מי שקרא את הסיפור שלי, הגיב, דירג ועזר לי לשפר את הכתיבה. בשבוע הבא תעלה ההקדמה לסיפור החדש, דמויות חדשות, אהבות חדשות. מקווה שאהבתם את הסיפור ונהניתם ממנו, מחר יעלה האפילוג יש למה לחכות. אוהבת אותכם המונים, כי רק בזכותכם הצלחתי לסיים את הסיפור אתם נתתם לי את הכוח לכתוב, אתם מדהימים אחד אחד. אז איזה זוג הכי אהבתם, ולאיזו דמות הכי התחברתם? אשמח לשמוע את דעתכם על הסוף, אוהבת המונים

״מכולן אותך ביקשתי״ – פרק 49 ואחרון

LOVE:) 03/11/2014 2191 צפיות 12 תגובות
אז ככה זה נגמר, זוהר ואליאן מתאחדים מחדש! חושבות שהפעם הם יחזיקו מעמד? אני לא יודעת מה איתכם אבל אני אהבתי את הסוף, מחר בעזרת השם יעלה האפילוג לסיפור. מקווה שאהבתם את הסוף, צחקתם נהניתם, התרגשתם. אני רוצה להודות לכל מי שקרא את הסיפור שלי, הגיב, דירג ועזר לי לשפר את הכתיבה. בשבוע הבא תעלה ההקדמה לסיפור החדש, דמויות חדשות, אהבות חדשות. מקווה שאהבתם את הסיפור ונהניתם ממנו, מחר יעלה האפילוג יש למה לחכות. אוהבת אותכם המונים, כי רק בזכותכם הצלחתי לסיים את הסיפור אתם נתתם לי את הכוח לכתוב, אתם מדהימים אחד אחד. אז איזה זוג הכי אהבתם, ולאיזו דמות הכי התחברתם? אשמח לשמוע את דעתכם על הסוף, אוהבת המונים

נקודת מבט אליאן:
יצאתי מבית הספר לאחר שסיימתי את הבגרות.
״פיו, הבגרות האחרונה לשנה הזאת.״ מלמלתי בהקלה.
האמת, הבגרות הלכה לי מעולה, סיימתי בין הראשונים בכיתה, השאלות ממש זרמו לי.
״אז איך הייתה הבגרות?״ שאלה יולי בזמן שהיינו בדרך הביתה.
״מעולה.״ עניתי בחיוך.
״אני לא מאמינה שזהו זה, שזו הייתה הבגרות האחרונה לשנה הזו, שממחר מתחיל החופש הגדול.״ אמרה יולי.
״האמת, גם אני לא מאמינה.״ אמרתי בשמחה.
יולי ואני המשכנו לדבר עוד קצת בדרך הביתה עד שהגענו לבית שלי, נפרדתי מיולי ופסעתי לכיוון הבית.
נכנסתי הביתה, האמת שלא רציתי לשבת בבית בחוסר מעש, אחרי הכל החופש שלי מתחיל עכשיו.
כשנכנסתי הביתה ציפתה לי הפתעה.
״מה את עומדת ככה סתם, בואי תני חיבוק.״ אמר לירון. באותו רגע קפצתי עליו בחיבוק אוהב.
אני אפילו לא יכולה לתאר כמה התגעגעתי אליו.
״א… אליאן, את חונקת אותי.״ הוא אמר.
״שתוק, אני עכשיו מחבקת את אחי.״ אמרתי וחיבקתי אותו יותר חזק.
~
״אני לא מאמינה שאנחנו שוב ביחד, אוף, אני לא יודעת מה אני אעשה כשתתגייס.״  אמרתי בזמן שהיינו בחדר של לירון ועזרתי לו לפרוק את המזוודות.
לפתע בקע צליל הודעה מהפלאפון של לירון.
״יש מסיבת סיום היום בתשע בפנימייה.״ הוא אמר כשמבטו מוסט לכיוון הפלאפון.
״תהנו.״ אמרתי בחיוך מאולץ תוך כדי שקיפלתי את אחת החולצות של לירון והכנסתי לארון.
״מה תהנו, את לא באה?״ הוא שאל בפליאה.
״לא, לא נראה לי.״ אמרתי והמשכתי לקפל חולצות.
״חשבתי שהתגעגעת לכולם.״ הוא אמר.
״כן, אבל…״
״אז למה שלא תבואי?״ הוא שאל.
״לפי מה שידוע לי המסיבה מיועדת לילדי הפנימייה, ובמקרה אם שכחת אני כבר לא אחת מהם.״ אמרתי.
״תירוצים תירוצים…״ אמר לירון בזלזול וזרק עליי כרית.
״ממש לא!״ אמרתי בהתגוננות וזרקתי עליו כרית. ״חוץ מזה שקבעתי עם יולי שנצא לאנשהו.״ אמרתי בהתחמקות.
״נו, אז תביאי אותה למסיבה.״ אמר לירון בחיוך.
״לא, יולי לא…״
״אויש אליאן, ממה את מנסה לברוח, או יותר נכון ממי?״ הוא שאל בחשדנות.
״מ… מאף אחד.״ אמרתי במהירות והתיישבתי בקצה המיטה.
״אז למה את לא רוצה לבוא?״ הוא שאל בחשדנות.
״סתם נו, הפנימייה מזכירה לי דברים שאני מעדיפה לשכוח.״ הודיתי.
״אליאן,״ 
״אני יודעת שזה טיפשי אבל,״ 
״אז תבואי?״ שאל לירון בציפייה.
״לא, לא נראה לי.״ עניתי בעצב ויצאתי מחדרו של לירון.
לקחתי את הפלאפון שלי וחייגתי ליולי,
״היי סיס, בדיוק חשבתי עלייך.״ קולה של יולי נשמע על הקו.
״אז לאן יוצאים היום?״ שאלתי את יולי.
״אוהו, עכשיו את מדברת סיסוש.״ אמרה יולי בהתלהבות. ״האמת, אח שלי עושה מסיבה ואת מוזמנת.״ היא אמרה.
״בעשר אני אהיה אצלך.״ אמרתי וניתקתי את השיחה.

נקודת מבט לירון:
השעה הייתה שמונה וחצי, הייתי בשיא ההכנות למסיבה, נשמע רעש של פן מחדרה של אליאן.
יכול להיות שבכל זאת היא החליטה לבוא?
יצאתי מחדרי ופסעתי לכיוון חדרה של אליאן. דפקתי שתי דפיקות על הדלת של חדרה. ״אני מבין שהחלטת לבוא בסוף.״ אמרתי בחיוך כשעמדתי בפתח חדרה.
״האמת, אני הולכת למסיבה בבית של יולי.״ היא אמרה בקול מתנצל.
״אה…״ מלמלתי באכזבה.
״תהנה במסיבה.״ היא אמרה בחיוך.
״גם את קטנטונת.״ אמרתי בחיוך. ״טוב… אני צריך לזוז למסיבה.״ אמרתי.
״תיזהר לשתות יותר מידי!״ אמרה אליאן באזהרה.
צחקקתי לי. ״אל תדאגי.״ אמרתי ברוגע, נשקתי ללחייה ויצאתי מהבית.
~
הגעתי למסיבה, חיפשתי מבין כל הילדים את שביט,
״לירוני!״ שביט קפצה אליי בחיבוק.
״וואו!״ פלטתי מפי כשראיתי את שביט, היא לבשה שמלה שחורה צמודה וקצרה, אבל לא יותר מידי.
״די נו,״ היא אמרה במבוכה.
״די נו את, וואו. יש לי את החברה הכי יפה בעולם!״ צעקתי ונישקתי אותה.
״בוא לרקוד!״ היא אמרה ומשכה אותי לרחבת הריקודים.

נקודת מבט זוהר:
סופסוף הגיע היום שייחלתי לו במשך שלושה חודשים, היום שאני סופסוף משתחרר ׳מהבית כלא הזה׳. האמת, כשחושבים על זה השלושה חודשים האלה עברו בטיל, אני מרגיש שהגעתי הנה רק אתמול.
״זוהר, אני חייב להודות שאתה תחסר לי.״ אמר יואב המדריך שלי.
״תודה על הכל, רק בזכותך החודשים האלה עברו בריצה.״ אמרתי ולאחר מכן התחבקנו חיבוק חברי ולחצנו ידיים.
״כבר חשבת מה הדבר הראשון שאתה הולך לעשות איך שאתה יוצא מפה?״ שאל יואב.
״להילחם על הדבר היחידי שעוד נשאר לי בחיים,״ עניתי.
״שהוא?״ שאל יואב בסקרנות.
״אהבת חיי.״ עניתי בחיוך.
״שיהיה בהצלחה, אחי.״ הוא אמר בחיוך.
״אני מקווה שהיא תסכים לקבל אותי חזרה אחרי מה שהיה.״ אמרתי.
״אם לא תנסה לא תדע.״ הוא אמר בעידוד. ״יאללה, לך תלחם עלייה, ותבוא לבקר.״ הוא אמר והתחבקנו בפעם האחרונה ויצאתי מהשער של המוסד.
מחוץ למוסד המתינה לי דודה רותי, איך שהיא ראתה אותי היא קפצה עליי בחיבוק.
״שלא תעז להסתבך ככה יותר, בחיים שלך!״ היא אמרה והפנתה לעברי אצבע מאשימה.
״מבטיח.״ אמרתי בחיוך.
נכנסנו לאוטו ונסענו הביתה, הנסיעה עברה בשקט, המחשבות לגבי שהולך לקרות העסיקו אותי, לפתע צליל של הודעה בקע מהפלאפון שלי.
׳מסיבת סיום בפנימייה, מי שלא שם לא קיים.׳ גיא שלח. איך שראיתי את ההודעה חיוך התפרס על פניי, אליאן בטוח תהיה במסיבה, שם תהיה לי את ההזדמנות לדבר איתה, וגם התגעגעתי לחברים שלי.
״תוכלי לקחת אותי לפנימייה?״ ביקשתי מדודה שלי.
״בטח.״ היא ענתה בחיוך.
אני כבר מחכה לרגע שבו אני אראה אותה.

נקודת מבט תאיר:
המסיבה הייתה בשיאה, רקדנו, השתגענו, נהנינו בטירוף, אבל הרגשתי כאילו מישהו חסר.
״אז מה, איפה אחותך?״ שאל סתיו את לירון בזמן שארבעתנו ישבנו על הבר.
״היא… היא אומרת שהפנימייה מזכירה לה כל מיני דברים שהיא מעדיפה לשכוח.״ הוא ענה.
״אוף, אני מתגעגעת אליה.״ אמרתי בעצב.
״כולנו.״ אמרה שביט בעצב.
ארבעתנו ישבנו על הבר והמשכנו לדבר, לפתע הבחנו במישהו מוכר נכנס למועדון.
״זה לא יכול להיות,״ מלמל לירון.
״אני מדמיין נכון?״ שאל סתיו.
״אומייגאד!״ צרחתי ורצתי לזוהר בחיבוק.

נקודת מבט זוהר:
נכנסתי למועדון, איך שכולם ראו אותי הם רצו אליי בחיבוק.
״תראו מי חזר.״ אמר לירון בהתלהבות והתחבקנו חיבוק חברי.
״לא מאמין שאני אומר את זה, אבל התגעגעתי.״ אמרתי בחיוך.
״שתוק ותן חיבוק.״ סתיו נתן לי כאפה בעורף.
חיפשתי את אליאן בעיניים, אולי היא על הרחבה רוקדת, אבל העיניים שלי לא מצאו אותה.
״הכל בסדר?״ שאלה תאיר.
״כן בטח.״ עניתי בהיסוס והמשכתי לחפש את אליאן בעיניים, התלבטתי אם לשאול או לא.
״תגידי…״ התחלתי לומר ותאיר הסיטה אליי את מבטה.
״היא לא באה,״ אמרה תאיר עוד לפני שהספקתי לשאול.
״מה?״ שאלתי בבלבול.
״אליאן, היא לא באה.״ היא ענתה.
״אה…״ מלמלתי באכזבה.
״לירון, אני יכול לדבר איתך שנייה?״ שאלתי והמבטים של כולם הופנו אליי.
״דבר אחי,״ הוא אמר.
״בארבע עיניים.״ אמרתי.
״ברור.״ הוא ענה ושנינו יצאנו מהמועדון.
~
״מה, מה קורה?״ הוא שאל.
״רציתי לדבר איתך על אליאן.״ אמרתי.
״מה איתה?״ שאל לירון.
״זה מה שרציתי לדעת, מה איתה.״ עניתי.
״לא.״ הוא ענה בחיוך.
״מה לא?״ שאלתי בבלבול.
״אין לה מישהו, אם זה מה שהתכוונת לשאול.״ הוא אמר.
״אה… בקשר לזה, אני…״ התחלתי לגמגם.
״אם אתה שואל אותי, היא עוד אוהבת אותך. היא רוצה שתלחם עליה.״ הוא אמר.
״אתה בטוח?״ שאלתי בתדהמה.
״בטוח,״ הוא ענה.
״רגע, אתה באמת בטוח שהיא עוד אוהבת אותי?״ שאלתי שוב.
״כן, נודניק…״ הוא ענה.
״אוהבת אוהבת?״ שאלתי שוב.
״תגיד לי, מה יש לך, אתה לא שומע טוב?״ הוא שאל, צחקקתי לי. ״טוב נו מה, אתה עוד פה?״ הוא שאל, הבטתי בו בשאלה. ״יש מישהי שמחכה לך.״ הוא אמר בחיוך חייכתי חזרה. ״יאללה, אתה עוד פה? עשר שניות ולא היית פה.״ הוא אמר.
צחקנו קצת. ״תודה על הכל.״ אמרתי ללירון והתחבקנו חיבוק חברי. ״שיהיה בהצלחה,״ הוא אמר בחיוך.
לירון עזר לי להבין שעוד יש תקווה, שהיא עוד אוהבת אותי.
יצאתי מהפנימייה בריצה, תפסתי מונית ונסעתי אליה.

נקודת מבט אליאן:
״למה את לא רוקדת?״ שאלה יולי כששמה לב שהתיישבתי.
״הלכו לי כבר הרגליים מרוב שרקדתי.״ אמרתי בכנות.
״בואי עוד קצת.״ יולי משכה אותי לרחבה.
״לא, נראה לי אני פורשת הביתה.״ אמרתי.
״מה הביתה?״ שאלה יולי באכזבה. ״רק שתיים עשרה וחצי.״ היא אמרה.
״לי זה הספיק.״ אמרתי. ״חוץ מזה, מחר אני צריכה לקום מוקדם, אני נוסעת לבקר את דודים שלי.״ תירצתי.
״אני אוותר לך, אבל רק הפעם.״ היא אמרה.
״ביי יולה, תודה על הכל.״ אמרתי בזמן שהתחבקנו.
לאחר מכן, עזבתי את הבית של יולי והלכתי הביתה.
לומר את האמת, לא כל כך היה לי מצב רוח למסיבה, לא יודעת… הרגשתי לא כל כך קשורה שם לכולם, אולי עשיתי טעות שלא הלכתי לפנימייה יחד עם לירון?

נקודת מבט זוהר:
כל הדרך לאליאן הלב שלי דפק כמו משוגע, הרגליים שלי רעדו, הייתי לחוץ.
היה בי את החוסר בטחון הזה שאולי אליאן לא תרצה אותי בכלל, שאולי איבדתי אותה לנצח.
הנהג עצר לי ליד הבית של אליאן, שילמתי לנהג וירדתי מהמונית.
במשך אולי עשר דקות עמדתי מול הבית של אליאן, התלבטתי מה לעשות, פסעתי לכיוון הבית של אליאן וככל שהתקרבתי יותר ויותר לביתה הלב שלי התחיל לפעום יותר בחוזקה.
״על החיים ועל המוות.״ מלמלתי כשעמדתי מול דלת ביתה, לאחר מכן דפקתי על הדלת.
״זוהר!״ אמר חיים בפליאה כשראה אותי בפתח.
״אני…״
״בוא תיכנס.״ הוא הזמין אותי להיכנס.
״לא ידעתי שהשתחררת.״ אמר חיים בזמן שישבנו בבית ודיברנו.
״האמת שזה דיי חדש, מלפני כמה שעות.״ אמרתי וגירדתי בעורפי.
״אני מניח שאני חייב לך התנצלות, וגם תודה.״ הוא אמר בחיוך.
״זה בסדר.״ אמרתי בחיוך. ״לא היה יוצא מזה כלום אם שנינו היינו נכנסים לכלא, המשפחה שלך צריכה אותך.״ אמרתי בכנות.
״אני באמת מעריך את זה.״ הוא אמר. ״אז מה, אני מניח שלא באת לבקר אותי,״ הוא אמר בגיחוך.
״האמת שבאתי ל…״ 
״כן, זה ברור לי למי באת.״ הוא אמר בחיוך. ״אתה באמת אוהב אותה,״ אמר חיים.
״יותר ממה שאני אוהב את עצמי.״ נאנחתי.
״רואים.״ הוא אמר בחיוך שגרם גם לי לחייך.

נקודת מבט אליאן:
סופסוף הגעתי הביתה, הרגליים שלי כאבו נורא בגלל העקבים, נעמדתי מול הדלת והוצאתי את המפתח מהתיק ופתחתי את הדלת.
״וואו, הרגליים הורגות אותי.״ מלמלתי כשנכנסתי הביתה, נשמעו צחקוקים מכיוון הסלון,
אימא ואבא לא היו בבית, הם נמצאים בחופשה בפריז, אז כנראה שזה סבא.
החלטתי לא להפריע, ולעלות לחדר שלי, אני גם ככה מתה מעיפות.
״אליאן!״ שמעתי את קולו של סבא שבקע מכיוון הסלון.
״היי סבא, אני הולכת ל…״ אמרתי ואז נעצרתי כשקלטתי מי ישב בסלון יחד עם סבא.
זה זוהר, זוהר שלי. הוא לא השתנה בשלושה חודשים שלא ראיתי אותו, הוא נשאר חתיך כמו שהיה לפני כן.
זוהר ואני הסתכלנו אחד על השנייה בעיניים.

(אתן יכולות לשמוע חלש)

״טוב… אז… אני חושב שיש לכם שיחה לא קצרה, אז לילה. טוב.״ אמר סבא ונשק לראשי והלך.
״לא ידעתי שהשתחררת, מתי… מתי זה קרה?״ שאלתי בזמן שהורדתי את העגילים שענדתי והנחתי אותן על השולחן.
״היום, לפני כמה שעות האמת.״ הוא ענה.
״תתחדש, אני מניחה.״ אמרתי בביישנות.

נקודת מבט זוהר:
״התגעגעתי אלייך.״ אמרתי וליטפתי את לחייה.
אח, כמה התגעגעתי אליה, לריח שלה, למגע שלה.
״זוהר, אני…״ היא נרתעה ולקחה צעד אחורנית. ״אני באמת לא מבינה מה אתה עושה פה.״ היא אמרה.
״באתי להילחם על האהבה שלי, עלייך, עלינו.״ אמרתי בכנות.
״זוהר, אני…״ היא התחילה לגמגם.
״שלושה חודשים אני מסתובב עם טעם של כלום, כל יום בלעדייך אני מרגיש כמו נצח. אני אבוד בלעדייך,״ אמרתי.
״אתה, אתה הרסת הכל.״ דמעות עמדו בעיניה. ״בפעם הראשונה נפרדת ממני בטענה שאתה לא אוהב אותי, אחרי שבועיים חזרנו, גילית לי את האמת באופן חלקי. ואז, בבית חולים גיליתי שכל הזמן הזה ידעת מי אני, ריגלת אחרי, שיקרת לי!״ היא אמרה בחצי צעקה.
״ואת לא מבינה כמה אני שונא את עצמי על זה, שנתתי לדבר הכי טוב שקרה לי בחיים ללכת.״ אמרתי בכנות.
״ואתה יודע מה הכי מטריף אותי אצלך?״ היא עצרה בשביל לקחת אוויר. ״שכל פעם שאני חושבת שזהו, אתה משתנה לאט לאט, שאין עוד שום דבר שאתה מסתיר ממני, אני מגלה עוד ועוד דברים ושוב פעם נפגעת.״ היא התחילה לבכות.
״אני שונא את עצמי, אני שונא את עצמי על כל פעם שדמעה יורדת מעינייך, שאני יודע שאת לא מחייכת יותר ואני הסיבה לזה, הורגת אותי המחשבה שאולי תהי מאושרת עם מישהו אחר שהוא לא אני.״  עצרתי בשביל לקחת אוויר. ״את היית היחידה שהאמינה בי, שהאמינה בי אחרי שכולם התייאשו ממני, כולם אמרו ממנו לא ייצא שום דבר, אבל את, את דחפת אותי ללמוד. הוכחת לי אחרת. אפשר להגיד שבזכותך אני לא מי שהייתי קודם, אני אחר. כשאני איתך אני הבנאדם הכי מאושר בעולם, אני הופך להיות קיטשי, אני בוכה.״ אמרתי בגיחוך ומחיתי דמעה שעמדה בעיניי.
״כולם… כולם הזהירו אותי ממך ביום שהגעתי הנה, הזהירו אותי שאתה מסוכן, שאתה תפגע בי. אבל אותי זה לא עניין, אני קפצתי למים, אני גיליתי זוהר אחר, גיליתי את זוהר האמיתי. ואני הכי שמחה בעולם שזה קרה.״ היא אמרה בקול חנוק.
״בלעדייך אני… אני לא שלם, אני עושה שטויות, אני חוזר להיות הזוהר הזה, שמסתבך בצרות, שמשחק בבנות. איתך זה אחרת, אני אחר.
אם תתני לי הזדמנות, רק עוד הזדמנות אחת, אני מבטיח לך, מבטיח לך שאת תהי הכי מאושרת בעולם, בבקשה תגידי לי שאת לא מותרת עלינו.״ התחננתי.
התחלתי להתקרב אליה, ליטפתי את פנייה היפות, הפנים שכל כך התגעגעתי אליהן.
״את אוהבת אותי?״ שאלתי אותה. 
כל כך קיוויתי שהתשובה תהיה כן, שהיא תגיד לי שהיא עוד אוהבת אותי, שהיא עוד שלי. היא שתקה, והדמעות שעמדו בעיניה פרצו והחלו לרדת במורד לחייה.
״את עוד אוהבת אותי?״ שאלתי שוב. ״כן או לא?״ לחצתי עליה.
כל כך רציתי שהתשובה תהיה כן, כל כך רציתי להרגיש שוב את שפתיה הרכות.
״כן, אני אוהבת אותך.״ היא אמרה בחצי צעקה.
אם הייתי יכול לתאר מה זה עשה לי באותו רגע כששמעתי אותה אומרת את זה.
״אני כל כך אוהבת אותך שאני מרגישה שאני משתגעת.״ היא אמרה בבכי.
מחיתי את הדמעות מעיניה וחייכתי אליה.
״אני כל כך אוהב אותך.״ מלמלתי בחיוך ונישקתי כל חלק וחלק בפנייה. התחלתי במצח שלה, עברתי לעיניים שלה ומהן ללחיים הרכות שלה,
״אח, אני חולה על האף הזה!״ מלמלתי ונשקתי לאפה. ולאט לאט עברתי לשפתיה.
נישקתי אותה נשיקה עדינה על השפתיים.
״כמה שהתגעגעתי לשפתיים האלה.״ מלמלתי, ואז התחבקנו.
הרגשתי איך שוב אני מתמכר מחדש לריח שלה, למגע שלה שמעביר בי צמרמורות.
כרכתי את ידיי סביב מותניה והיא כרכה את ידיה מסביב לצווארי והתנשקנו שוב, 
הפעם הנשיקה הייתה ארוכה וסוערת יותר מהקודמת, הרמתי אותה ועלינו למעלה.
״אני אוהבת אותך.״ היא מלמלה בין נשיקה לנשיקה.
״כמה זמן חיכיתי לשמוע את זה.״ אמרתי בחוסר אוויר.

(אתן יכולות לשמוע חלש)

נכנסנו לחדר שלה, סגרתי את הדלת עם רגלי, הנחתי אותה על המיטה ורכנתי מעליה, התנתקנו מהנשיקה ואליאן הביטה בעיניי וחייכה אליי.
״התגעגעתי אלייך כל כך.״ מלמלתי בחיוך.
״אני אוהבת אותך, זוהר.״ היא אמרה בחיוך, חייכתי אליה חזרה.
הייתי כל כך מאושר, באותו רגע לא היה בנאדם יותר מאושר ממני, שהיא לא וויתרה עלינו, עליי. התקרבתי עם פניי לפניה ונישקתי אותה נשיקה ארוכה שהפכה לסוערת ואגרסיבית.
״רגע,״ אליאן התנתקה מהנשיקה.
״אל תגידי לי שאת מתחרטת.״ אמרתי בציניות.
היא צחקה. ״לא, דביל.״ היא המשיכה לצחוק.
״מה זה?״ שאלתי בפליאה. ״למי קראת דביל?״ שאלתי בעצבים מזויפים.
״לך.״ היא חייכה חיוך מתגרה.
״תחזרי בך!״ פקדתי עלייה והיא הנידה בראשה  לשלילה וצחקה ושנינו התהפכנו על המיטה שעכשיו היא מעליי.
״אליאן!״ אמרתי בטון רציני ועליתי מעליה והתהפכנו שוב.
״זוהר!״ היא אמרה באותו טון ונשארנו באותו מצב.
״תחזרי בך!״ הטחתי בה.
״לא ולא.״ היא אמרה בהתגרות.
״תחזרי בך!״ אמרתי שוב וקרבתי את פניי לפניה, היא הנידה בראשה לשלילה.
״ככה?״ שאלתי בקול פגוע. ״אין בעיה, את ביקשת את זה.״ אמרתי באזהרה ונישקתי אותה נשיקות  קטנות על פנייה שגרמו לה לצחקק.
שנינו שכבנו במיטה כשפנינו פונות זו לזו.
אח, אני יכול להסתכל עלייך עוד שעות.״ מלמלתי בחיוך.
״זוהר,״ אליאן מלמלה לפתע. 
״מה יפה שלי?״ שאלתי בחיוך וליטפתי את פנייה.
״אתה לא הולך לפגוע בי שוב, נכון?״ היא שאלה בחשש.
״לא,״ עניתי בחיוך. ״את האחת שלי, אני ואת זה לנצח, אני לא אוותר עלייך אף פעם.״ עניתי ונשקתי לראשה.
״אני אוהבת אותך.״ היא מלמלה בחיוך, קירבתי אותה אליי וליטפתי את ראשה.
״גם אני אוהב אותך,״ מלמלתי בחיוך.
״אליאן?״ מלמלתי, אבל לא הייתה תשובה השפלתי את מבטי אליה,  ראיתי שהיא נרדמה, חייכתי לעצמי.
במשך כמה דקות הסתכלתי עליה ישנה, היא כל כך יפה. אני יכול להביט בה עוד שעות.
״לילה טוב, אחת ויחידה שלי.״ מלמלתי בחיוך ונשקתי לראשה.

יש משפט שאומר: ״שיש לך אהבה אתה לא צריך יותר מזה.״ והיום, היום אני מבין כמה זה נכון.
אם יש דבר אחד שלמדתי במהלך כל החיים שלי, 
״אין דבר העומד בפניי הרצון.״
למעשה, הסיפור שלי ושל אליאן לא נגמר כאן, הוא רק מתחיל, צפויה לנו עוד דרך ארוכה מלאה במכשולים אבל בעיקר באהבה אינסופית. 

 

 

״מכולן אותך ביקשתי״ – פרק 49 ואחרון
דרוג הסיפור 4.8 | 21 מדרגים

תגובות (12)

וואי איזה מושלם זה! די אני פשוט מתה על הסיפורים הנדירים שלך!
פשוט .. פשוט מושלם! אפילוג דחוף!
מאחלת לך בהצלחה, ושתמשיכי לכתוב לנו כאלה סיפורים מרגשים, משמחים, מחזקים, ואני..
אני כל כך אוהבת את הכתיבה שלך!
יש יש יש! זוהר ואליאן יחד! אהבות חיי!
אוהבת הכי שיש בעולם, ואת הכותבת הכי מוכשרת שיש באתר הזה!!!!!
אוהבת מלא מלא מלא מלא !! ♥♥♥♥♥

03/11/2014 18:14

    אגב, אני ממש אהבתי את לירון ושביט, ותאיר וסתיו הכי בובים שיש!!
    מחכה כבר לעוד סיפור מושלם בדיוק כמוך! ♥

    03/11/2014 18:17

זוהר ואליאן הכי מושלמים וחבל שהסיפור נגמר הוא אחד הממכרים אבל בטוח שאני
יקרא אותו מהתחלה חחח ואם זה לא קשה לך תסתכלי על הסיפור שלי ותתני לי עצות כי אני ממש אוהבת את הדרך שבה את כותבת!!

03/11/2014 18:23

ללירון תעשי אפילוג של עוד כמה שניםם

03/11/2014 18:29

אההה הם ביחד לא אני מאוהבת בזוג החמדמד הזה ומחכה למחר.!.!.!

03/11/2014 18:33

אוקיי אז ככה ….
ישששששששששששששש
אווווווווווווווווווףףףףףףףף
ישששששששששששששש
לאאאאאאאאאאאאאאאא

חחחחח ישש! כי הם ביחד
ואווף כי נגמר הסיפור :(((
אחד הסיפורים היפים שקראתי !
את מוכשרת וכותבת אידרהה! והכתיבה של מעולה !!!!
בחיים לא קראתי סיפורים נדירים כמו שלך ! תמשיייכייי ככה חחחחח
ניראלי שהבנת כבר שאני הכי אהבתי את לירון לא ??? (סמיילי מאוהב)
אז כמובן שאהבתי את לירון ושביט הכי הרבה (למרות שזה אהבת חיי וחברה שלו שזאת לא אני אבל לא משנה..חחח)
נורא נהנתי לקרוא את הסיפור !
ישש ! כי עולה מחר האפילוג :)))
אבל לאא ! כי רק שבוע הבא תהיה הקדמה ???? אני לא יכולה לחכות כלכך הרבה זמן ! אני אשתגעע !
תעשי את זה כמה שיותר מהר !!!!!
אני מתה עלייך !
ואני ממש שמחה שמצאתי אותך ואת הסיפורים שלך באתר כי הם ממש השפיעו עלי ועל הכתיבה שלי !
אז תודה גם לך :)
ושמחה שהעלתי לך את המצב רוח ועזרתי לך♥
אוהבת הכי בעולם נסיכה שליי ♥

03/11/2014 18:41

יששש איזה סיפור מדהים, הכתיבה שלך ממש יפה, באסה שהסיפור נגמר הוא באמת ממכר, לפחות הסוף טוב, מחכה לסיפור הבא שלך.

03/11/2014 19:15

אומייייגאדדדדד
אבל זה אומר שזה נגמרררר :(((((((((((((((
יייששששש אני כל כך שמחה
אני לא מאמינההה
ישישישישישישישישיששששששששששש
איזה כיף שהם ביחד
וזוהר המלאך הזההההה
מושלםם שלייייי
לא שלי של אליאןןןן
חחחחחחח
די סיפור שלמות פשוט שלמות
אני מאוהבתתתתת
את כותבת מדהימה מעולה מושלמתתתת
והסיפור מדהים מעולה מושלםםםם
אבל למה עוד כל כך הרבה זמן אפילוגגגג
ותעשי עונה שנייה !!!
אני כל כך שמחה שאני קוראת את הסיפורים שלךךך
אפילוג מחרררר !!!!
לאב יוווווו 3>

03/11/2014 20:23

אני הכי התחברתי לזוהר ואליאן ולירון הכי אבל הכי זה לזוהר לא יודעת למה אני פשוט הכי התחברתי עליו מחכה לסיפור החדש אוהבת המוןן

03/11/2014 21:49

גאדדד
הלפ מייי
קודם כל זה אחד הסיפורי הכי יפים שקראתי
גם אם לא הגבתי עקבתי ודירגתי אחרי כל פרק
הכתיבה שלך מושלמת
אני לא מאמינה שזה פאקינג נגמר
אחד מהסיפורים הכי יפים שיש פה פאקינג נגמר
אל תפסיקי לכתוב לעולם ברור ?!
אני הכי אהבתי את זוהר ואליאן
הם כאלה חמודים :>
אוהבת אותך מלאא ❤️

03/11/2014 22:28

מהמם! הסוף כל כך ריגש אותי, ועוד יותר עם השירים. את יודעת איזה לבחור. הסיפור ממש ממש יפה, ומושקע. תמשיכי כך! ישלך פוטנציאל. ישלך כתיבה יפה, את יודעת איך להעביר רגשות. אבל שוב אני אומרת העלילה מהירה מידי, אבל זה יפה. אני לא אומרת שלא. וני לא באה בשום כוונה של להעליב. (:
תעלי את האפילוג מחכה בקוצר רוח.
כל הכבוד לך. תמשיכי לכתוב סיפורים ולהעביר את המסרים. <3

04/11/2014 14:34

אזה סוףףףף מהמממם. עפתי לקרוא את האפילוג <3

05/11/2014 18:59
25 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך