היום הבלתי נשכח

אלה16 09/12/2012 849 צפיות 7 תגובות

” דיי, תעזוב אותי! בבקשה אתה מכאיב לי ! ”
אבל הגרון בער לי, הוא שרף לי כמו גיהנום הרגשתי כל כך מגעילה כל כך זרוקה כ’כ פרוצה ..
הרגשתי אשכרה ערומה .
” ששש .. בובה יהיה בסדר ” הוא תפס לי ביד והתחיל להוריד לי את החולצה, הלב שלי דפק במהירות שלא מהעולם הזה ורק רציתי את אמא. רציתי פשוט את אמא.
נשארתי עם חזייה. אשכרה עם חזייה. ברחוב, על עפר. הדמעות שטפו את הלחיים שלי ולא הפסקתי למשוך את הנזלת , פחדתי. הרגשתי שאני לא יכולה להוציא אף מילה, שעוד ושנייה הורגים אותי, הרגשתי צרודה כבר מכל הניסיונות הכושלים שלי.
הוא לא הפסיק לנשק אותי. בחיים אני לא ישכח את הפרצוף של הבנאדם הרע הזה. הבנאדם שבגללו יהיה לי טראומה לכל החיים. הריח של הסיגריות שלו- הזיפים שעל פניו, העיניים החומות והפה הדק.
” הי! ואו אתה שם! מה אתה עושה ? ”
שמעתי לפתע צעקה וראיתי מישהו באופק מתקדם לעברינו, נבהלתי עוד יותר ולא הפסקתי לבכות.
ראיתי את הבנאדם , הוא היה עם שיער שחור עם עיניים כל כך גדולות עד שיכולתי לראות את הצבע הכחול מתפרש עליהן והיו לו גומות ענקיות.
וגומות ענקיות.
כ’כ, אבל כ’כ פחדתי.
” היי , ואו אחי מה אתה עושה לה ? ” .
האונס קם לעבר הבנאדם ותיכנן להביא לו אגרוף אבל עצרתי הכל. ” היי תיזהר !! ” צעקתי בקול צרוד אך חזק .
הנער הזר התכופף ונתן אגרוף חזק לאונס .. בחיים שלי הלב לא דפק כ’כ בעוצמה חזקה. הרגשתי נוראי פשוט – היה לי קר – עור ברווז עבר בי וצמרמורת קלה נגעה בי . ” את בסדר ? ” הא התקרב אליי ככה שיכולתי שממש לראות את העיניים היפות שלו . אבל לא יכולתי להוציא מילה. היה לי קר. הייתי צרודה, הרגשתי ריקנות מסוימת, ורק את אמא רציתי, רק אותה. ” תשמעי .. ” הוא העביר בי את היד הרכה שלו והצמרמורת התחזקה .
” חשוב שתדברי עכשיו .. ” הוא אמר היה לו קול גברי ..
אבל לא , פשוט לא יכולתי להוציא מילה מהפה שלי . הסתכלתי לו ישר לתוך העיניים והרגשתי שאני טובעת באוקיינוס – זה כ”כ הרגיע אותי בכל הסיטואציה הזאת . מרחוק ראיתי את האונס קם ומנגב את הדם זולג לו על הלחי
” תקשיב לי טוב .. י’בן זונה , אם אתה לא רוצה שאני יקרא למשטרה – כדאי לך לברוח ! ומהר ! ” והנער הזר נתן לו ברכית במקום הרגיש של הגברים , נתן לך עוד אגרוף לפה ועוד בעיטה חזקה בטירוף לבטן. האונס התפתל מכאבים ופשוט ברח.
ואני ? פשוט ישבתי על המדרכה. בהלם מוחלט – מחכה שיקרה נס, שפשוט אמא תבוא .

היום הבלתי נשכח
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (7)

היי לכותבת.
בחרת נושא קשה לכתוב עליו, ואני שמחה לראות שהצלחת לתפוס בין האצבעות את הפחד והטרור שמרגישים! אבל יש לי כמה הערות בולטות!
קודם כל, נסי להיות יותר מסודרת. רווח יבוא -לאחר- סימן פיסוק, ולא לפניו. כנ”ל לגבי מרכאות: אין רווח עד סוף האמרה, ורק אחריה יש רווח אם צריך להוסיף אחריהן משפט נוסף. בצורה כזו יהיה יותר קל לקרוא את הסיפור, ויותר מהנה ומספק לעין.
דבר נוסף שמאוד מאוד הפריע לי היה שהסיפור כתוב בשפת דיבור יומיומית. למרות שזו צורת כתיבה מקובלת, מאוד צורם, הייתי אומרת, לקרוא סיפור שכולו שפת יומיום. ספרות במרכזה היא בכל זאת קצת שונה מדיבור רגיל, ויש להבדיל: להשתמש בתארים, תיאורי ריח, מראה, טעם, תחושה וצליל (חושים), וכמו כן תיאור מצב. הייתי ממליצה לך להקריא לעצמך את הסיפור בקול רם כדי להבין למה אני מתכוונת.
העלילה נשמעת מעניינת, והייתי ממשיכה לקרוא- אבל בתור קוראת הייתי מצפה לקצת יותר “קלאסיות”. אין צורך לשנות לחלוטין את סגנון הכתיבה, אבל הייתי ממליצה על עידון מסויים בשפה (בנוסף, תזכרי שיש כאן גם ילדים צעירים, ולכן הייתי ממליצה שימוש מאוד מתון בקללות!).

תמשיכי לכתוב, ובהצלחה.

09/12/2012 08:26

זה יפה ומאוד אבל זה עצוב מדי :'(

09/12/2012 08:36

וווווואוווווו!
מדהים!!
תמשיכי!!!

09/12/2012 09:19

במילה אחת וואוו!
לגמרי אהבתי!!
קטע קשה לקריאה ומרגש!
תמשייייייכיייי!

09/12/2012 10:15

זההה מהממםם!!!!!!!
תמשיכיייי!

09/12/2012 10:23

יפה מאוד!
ומסכימה עם ונוטורוס (ככה אומרים את זה..?)..
אבל אני עדיין אוהבת וזה לא הפריע לי עדד כדי שלא יכולתי לקרוא או משהו.. :)
כתבת יפה!
רעיון קצת קשה אבל מיוחד ומעניין.
תמשיכי! :) חג שמח 3>

09/12/2012 11:12

תודה רבה:)

09/12/2012 11:23
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך