Aviya.T
סתם משהו שיושב לי על הלב...

Cause I love you

Aviya.T 10/01/2017 504 צפיות 5 תגובות
סתם משהו שיושב לי על הלב...

שנינו ישבנו, שותקים. נועצים אחד בשניה מבטים, אני מבט מתחמק והוא מבט של תוכחה.
״נו?״ שאל בקוצר רוח,
״מה נו?״ החזרתי, מנסה להשוות את גוון קולי לשלו, אך ללא הצלחה.
״נו באמת אין לי כוח למשחקים המזורגגים האלו, בבקשה תיהי רצינית, לפחות לעכשיו…״ ביקש, עדיין בתוקפנות אך שמתי לב שנימה עדינה התגנבה לסופו של המשפט, לתסכול שבמבטו.
אני שונאת לראות אותו ככה.
אבל מה הוא רוצה? שאני אודה שאני חיבלתי במסיבה של חברתו דיאנה? מה אני חושבת על זה שהוא יוצא איתה רק שבועיים והם כבר מתנהגים כמו איה זוג אהבהבים שעוד מעט יהפכו לאדם אחד עם כל ההתמרחויות שלהם אחד על השניה?
שאני חיבלתי לה בשמלה, שסיבכתי את הכבלים ושהוספתי מלח לעוגה?
לא תודה, אני מעדיפה לקבור את עצמי חיה.
היישרתי אליו מבט,
תכול, עמוק כמו של הים.
״אני עשיתי את זה…״ שמעתי את ההודאה מזדחלת מפי, כאילו יש לעיניו איזה כוחות על שמשפיעים עליי מייד.
בלעתי את רוקי.
הוא נענע את ראשו, מביט בי לא מאמין,
״למה שתעשי דבר כזה מרושע?״ הוא אמר מזועזע,
אני באמת קצת מתביישת בעצמי על מה שעשיתי, אך לדמעות שעלו בעיניי לא היה שום קשר לעוול שנעשה לדיאנה, אלא לשמוע את הצעקות והמבט המזועזע מהחבר הכי טוב שלי.
״אני לא מחבבת אותה…״ מלמלתי בהתצדקות מטופשת, הוא גיחך במרמור,
״תגידי את שומעת את עצמך? אז מה אם את לא מחחבת אותה, גם אני לא סובל את פרופסור ג׳וש אז מה?! עכשיו אני אלך ואדביק לו מסטיק לישבן?״ אילולא היה אומר את זה בסיטואציה אחרת בוודאי הייתי צוחקת עד שהיתה כואבת לי הבטן.
״זה לא אותו הדבר…״ אמרתי, גוון קולי נעשה יציב יותר.
״לא זה לא את צודקת, כי במקרה הזה פגעת במישהי שאני אוהב. בחיים לא הייתי עושה לך דבר כזה נל.״ שתקתי, דמעה חרישית התגנבה לה, יורדת במורד לחיי הסמוקה, השפלתי את מבטי. הוא התרומם מכיסאו והתקרב אלי,
״למה עשית את זה?״ שאל בשקט, ברוך מנסה להבין אולי בשל דמעותיי. הוצאתי אוויר בקושי, הרמתי את עיניי האדומות, לוחשת לו בקול רועד,
״כי אני אוהבת אותך.״

Cause I love you
דרוג הסיפור 4.7 | 3 מדרגים

תגובות (5)

זה פשוט מדהים!!!!!!

10/01/2017 12:21

מדהים!!!!

10/01/2017 20:34

תודה רבה ♥♥

14/01/2017 23:52

אהבתי, אפילו מאוד.
את כל מה שקרה לפני המשפט האחרון, אם להיות כנה… היה יכול להיות נחמד אם הייתה שם הפתעה, אם היא הייתה מחליטה לשמור את זה לעצמה, הרי בלאו הכי כולנו יודעים שזה למה היא חיבלה במסיבה של דיאנה. זה היה מעצים את תחושת ההזדהות עם הפרוטגוניסט, חוסר הסיפוק שבשמירה בבטן.
ושוב, אהבתי ^^

15/04/2017 01:06

    היי אדל, תודה רבה על הכנות ♥
    אני מבינה את מה שכתבת וללא ספק אני מסכימה שלסוף הזה יש פן יותר חזק,
    אבל לא יכולתי לעשות את זה…הרגשתי שהבטן שלי מתפוצצת ואני חייבת לכתוב את השורה האחרונה.
    היא שומרת הרבה זמן בבטן את הסוד הקטן שלה…ולפעמים אני מבטאת בדמויות שלי את חשקי הלב שלי, דברים שהייתי רוצה שיקרו במציאות שלי.
    ובסיפור הזה- להפסיק לשמור בבטן, לא לחשוב על מה תהיה התוצאה גם אם זה לגלוג/כעס/מבוכה כדי לא לפספס את השמחה/תקווה וכו..
    אני עדיין עובדת על זה ;)

    17/04/2017 22:53
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך