מקווה שתאהבו❤

Everything has changed פרק 1

13/11/2017 604 צפיות אין תגובות
מקווה שתאהבו❤

בהיתי על פניו המלאכיות של אהובי. לא מאמין שעלי להשאיר הכל מאחור. רק המחשבה על לצאת מהמיטה גרמה לליבי להתכווץ בכאב. "אני אוהב אותך" לחְשתי לאוזנו ונשקתי על לחיו קלות. "בבקשה תשכח ממני" המשכתי בקול חנוק מעט מהדמעות שניסיתי בכל כוחי לעצור. התרוממתי מהמיטה בשקט, פתחתי את הארון והוצאתי את המזוודה שהחבאתי שם לפני כמה ימים. הסתכלתי מסביבי על הדירה הקטנה ומלאת הזיכרונות, ונעצרתי למספר שניות ממש לפני הדלת. ""אני חייב לעשות את זה" ניסיתי לדרבן את עצמי "הוא יהיה בסדר" המשכתי לשקר לעצמי ""האמת תשבור אותו" אמרתי לעצמי בלחש בעוד פתחתי בזהירות את הדלת, מנסה בכל כוחי לא להעיר את הקטן. העפתי מבט אחרון על אהובי. "הוא ממש נראה כמו מלאך, ככה כשהוא ישן" חשבתי לעצמי. תמיד אהבתי כל כך לראות אותו ישן. יצאתי מהדלת עם דמעות בעיני ונכנסתי למונית, לא מסוגל להסתכל לאחור.
"הכל בסדר?" לפתע שאל אותי נהג המונית וזרק אותי מחשבותיי. "לא" אמרתי בשקט, נלחם בחוזקה בדמעות. "בחורה?" הוא שאל בעניין. "בערך" אמרתי וחצי חיוך עלה על פני כשתמונתו של שון עלתה ברוחי, ואז נפלה עלי ההבנה שאני עזבתי. שון בטח יתעורר עוד מספר דקות ויגלה שעזבתי אותו. לנצח. הדמעות שניסיתי לעצור זמן כה רב פרצו בבת אחת. "תוציא הכל החוצה, תרגיש יותר טוב" הנהג אמר, בקולו זיהיתי מעט בהלה. אין ספק שהוא לא ציפה לתגובה כזאת. שאר הנסיעה עברה בשקט. מחשבות רבות הסתובבו בראשי. לא נותנות מנוחה.
"הגענו" הנהג אמר בקול שקט והפר את הדממה ששררה ברכב. "תודה" אמרתי. שילמתי לו ויצאתי מהמונית. הסתכלתי מסביבי על שדה התעופה שנפתח בפני. "עכשיו כבר אי אפשר לחזור" חשבתי לעצמי תוך כדי הליכה לכיוון הטרמינל.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך