זה בלי סימני פיסוק אבל תשתדלו להבין :)
מה דעתכם?

אוכל

זה בלי סימני פיסוק אבל תשתדלו להבין :)
מה דעתכם?

הרגע הזה שאנשים שואלים השמנת או שאני מדמיינת ?
הרגע הזה בו אמא שלך אומרת לך אולי תצטרפי אלי להליכות ?
הרגע הזה שהלכת לאבא שלך שיביא לך כסף לרולר חדש והוא שואל אותך אולי נעשה פרויקט ביחד ונירשם למכון כושר?
הרגע הזה שאת מחייכת מהנהנת את ראשך לשלילה שוב ושוב מחייכת ממצמצת בלי הפסקה וחושבים שאת משחק עם פרצופים כמו תמיד אבל הם לא מבינים שזה כדי להסתיר את הדמעות ..
הרגע הזה שאת נדחפת לתוך בגדים שפתאום קצת יותר מדי צמודים
הרגע הזה שאת הולכת עם בטן בפנים כדי שכרס הקטנה תאלם
הרגע הזה שאת יוצאת מהחדר או מהשירותים ואנשים שואלים אותך למה את אדומה ואת מזייפת סידרה של אפצ’ים שבהם את מתרצת את המצב
הרגע הזה בו את מחייכת צוחקת צוהלת מדברת בלי הרף וחושבים שאת מספרת הכל שאין לך סודות אבל העבר טעון יותר ממה שכולם חושבים
הרגע הזה שאת חוזרת הביתה וכל הרגשות שוב בך עולים ופתאום נמחקים כל רגעי האושר והשמחה
הרגע הזה בו את שוב לבד
הרגע הזה בו את לבדך את מכבה את האורות ,שמה מוזיקה חזקה שאנשים כבר מתפלאים איך זה שאת עוד שומעת טוב ואז בתוך העולם שיצרת לעצמך את מתחילה לכתוב לשפוך הכל על הדף לפעמים כמו משהי שמספרת מהצד אבל זה לא מספיק את מתחילה לצייר ציורים מפלצתיים שאפחד לא מבין שהוא רואה שלא ציירת בצחוק זה פשוט המפלצות של הכאב אבל עדיין זה לא עוזב. את מנסה לקרוא אבל לא מצליחה לבנות לך את הבועה כי הרגשות כבר למעלה אז את מתחילה לרקוד בתנועות מגוחכות ולבסוף נופלת ; זוחלת אל המקרר שולפת את הקופסה של הגלידה והשוקולד שהבטחת לעצמך שתישאר שלמה לפחות שבוע ומתחילה לדבר אל עצמך המוזיקה נגמרה אבל אין לך כוח לקום כדי להפעיל מחדש את יושבת בפינה מתקפלת כמו כדור אוכלת בעצם זוללת את האוכל כאילו חייך תלויים בכך ובוכה ומספרת בכל את כל הרגשות המחשבות התקוות החלומות הקושי הכאב ואפילו לפעמים מרוב כאב את מרשה לעצמך להרביץ ולפצוע את עצמך רק כדי להרגיש כאב אחר שהוא לא כאב כל כך בוהר כמו של הלב אבל למי למי את מספרת? מי לך מקשיב? את לא יודעת אבל ככל שאת מדברת את מרגישה ,מרגישה משהו הקלה הקלה ומן חיבוק כזה שעוטף אותך לאט ומנחם ולאט לאט את קמה אוספת את השברים והשאריות מסדרת את הבית כאילו כלום לא קרה חוזרת למחשב ועושה את עצמך עשוקה בזמן שאת שומעת את המפתח למנעול נכנס וכולם חוזרים הביתה ובינתיים ,בינתיים את קצת רגועה עם הקלה עד לפעם הבאה שמשהו יעורר את הכאב והוא יצוף ויעלה מחדש ואז שוב תשמיני בלי הבנה של אפחד מאין זה בה :/

אוכל
דרג את הסיפור

תגובות (1)

זה פשוט תיאור מדויק של מה שעובר עלי.
אני צריכה קצת זמן עם עצמי עכשיו…

11/11/2013 13:42
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך