גיבור בתרדמת

07/03/2019 69 צפיות תגובה אחת

אני רוצה לקום בבוקר עם חשק, עם אנרגיות, עם אש בעיניים לטרוף את היום.
נמאס לי לפתוח בכל בוקר את העיניים, להציץ על השעון בתקווה שהזמן לקום עוד לא הגיע.
נמאס לי נמאס לי לקום מהמיטה בלי חשק, להדליק את הדוד ולחזור לישון, לבהות בטלפון, לאכול משהוא סתם כדי להעביר את הזמן, להדליק טלוויזיה עד שיתחממו המים.
נמאס לי להעביר את היום במלחמות עם עצמי, בהרהורים, בדיכאונות, במחשבות, בלפנטז מה היה יכול להיות.
נמאס לי לחכות שיקרה משהו שונה בחיים שלי.
אני רוצה לקום בבוקר כמו פעם שהייתי קטן, שכל יום היה הרפתקה חדשה, מתרגש לקראת האתגרים והחוויות שצפויות להגיע, מלא באנרגיות וחיוך ענק.
אני רוצה להיות אני, אמיתי, בלי מעצורים:
להיות אני שבטוח בעצמו, שיודע מה הוא רוצה.
להיות אני שפועל בצורה הכי חדה, הכי ישרה, הכי קצרה, ולא נותן לאף אחד לעצור אותו בדרך למטרה.
להיות אני שיודע להירגע וליהנות מהשמש, ליהנות מהאנשים, ליהנות מהטבע והנופים.
והכי אני רוצה, לשחרר את עצמי מכל הרעשים בראש שמעכבים אותי, שמדכאים אותי, שאומרים לי שאני מדמיין , שזה לא אפשרי, שהמציאות לא כמו שאני רואה אותה , שאני טועה, שלא כדאי לי, שיש דרך אחרת ,יותר טובה לפעול.
\”חכה רגע לאן אתה ממהר?, תסכל מה קורה אם תפעל עכשיו ההזדמנות יכולה להיעלם לתמיד!, אני אומר שתחכה להזדמנות יותר טובה ואז תפעל, זה הדבר הנכון לעשות\”
כנראה שלא.
כרגע ניראה שיש פער בין הרצוי למצוי, האמת זה נראה יותר כמו תהום.
ובכל זאת למרות זאת אני לא יכול להתעלם מהתחושה הזאת שקיימת בי, היכולת שלי להתגבר על כל מכשול, לא לוותר, להצליח כנגד כל הסיכויים, התחושה הזאת שאומרת לי שאני מיוחד, שיש בי כוחות על, ממש כמו בסדרות שראיתי בילדותי.
זה די מצחיק לחשוב על זה אבל אני מאמין שמשהו מהסדרות האלה חלחל פנימה, בהסתכלות בוגרת על גיבורי העל, כוחות העל כשלעצמם לא שווים דבר, ללא הרצון, האומץ, האמונה, התקווה, היכולת להקריב מעצמך ואת עצמך בשביל אחים, היכולת לעמוד שוב על הרגליים גם לאחר 1000 פעמים שהפילו אותך, חזק, איתן, נחוש.
תמיד הסתכלתי על עצמי כגיבור על מציל את העולם, אני עדיין מאמין שאני \”מתאים לתפקיד\”, קצת מרגיש \”כישרון מבוזבז\”, הבעיה היא שאין כל כך ביקוש לגיבור על שיציל את האנושות כרגע, או שאף אחד לא טרח לעדכן אותי.
אז מה אני עושה עם הכישרון הזה?, החיים הפשוטים לא דורשים כאלה קואליטיז, אני בעצם מה שנקרא אובר קואליפייד, איך אני מביא את עצמי לידי ביטוי במציאות העכשווית של כדור הארץ, או לפחות בישראל?.
כנראה שתשובה אני לא אקבל, לפחות לא אחת שאהיה מוכן לקבל.
אולי אני עוד לא בשל, ואולי אני כבר רקוב.
בכל מקרה לכתוב את חלקים מהמערבולות ששמסתובבות לי בראש ללא ערף די נחמד לי, אני חושב שאמשיך

גיבור בתרדמת
דרוג הסיפור 3 | 1 מדרגים

תגובות (1)

יש כאן מחשבה שכתובה על הנייר, אם תכתוב הרבה מחשבות כאלה תוכל ליצור מזה ספר מחשבות וזה יכול להיות מעניין

09/03/2019 18:52
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך