PinkSoul
אשמח לכל סוג של ביקורות ולשמוע אם נהניתם (: ואם אהבתם, אתם מוזמנים לקרוא את הקטעים הנוספים שהעלתי. תהנו (:

דרכה של ארץ

PinkSoul 27/07/2014 361 צפיות 3 תגובות
אשמח לכל סוג של ביקורות ולשמוע אם נהניתם (: ואם אהבתם, אתם מוזמנים לקרוא את הקטעים הנוספים שהעלתי. תהנו (:

.
היא הפנתה את מבטה אליי, מחייכת בנועם,
״מה קרה?״ היא שאלה אותי,
וכשביטאה את מילות הקסם הללו, זה היה בלתי אפשרי בשבילי לרסן את מחסום דמעותיי ולו לעוד רגע אחד נוסף. 
אז בכיתי. 
בכיתי על מה שהיה,
בכיתי על מה שיהיה,
בכיתי על מה שעכשיו. 
הדמעות פרצו ממני, כנהר עירום מסכר,
והמילים זרמו מפי, חלקות כדקלום מספר.
קוננתי על החיים שנגדעו, על הגזעים שנכרתו, על הפרחים שהושמדו. 
התלוננתי על השמיים שהשחירו, על הבתים שנהרסו, על העולם שהתפוגג. 
״אל נא תבכי״ היא אמרה לי בחן, ״לכל דבר יש סיבה הלא כן?״
בחיוך ממזרי את מבטה היישירה אליי,
״הגזעים כבר זקנים היו, זקנים ועייפים. הגיעה כבר שעתם, הרי היער לא כך סתם הפך למיותם. והפרחים שהושמדו הינם רעים וכעורים, סודות אפלים אצרו בהם, אפלים ונוראיים״
״ומה עם השמיים?״ מחיתי, ״והעולם והבתים?״ 
״זוהי דרכה של ארץ, להרוס ולבנות, זוהי דרכה של ארץ, ולנו לא נותר אלא לצפות ולקוות״. 

דרכה של ארץ
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (3)

התמונת פרופיל שלך ממש יפה ופעם ציירתי ציור כזה *לא קשור*
ממש אהבתי את הקטע הוא ממש עמוק ויש פה חומר למחשבה.

30/07/2014 14:39

וואו, כתיבה מדהימה, שפה גבוהה ורהוטה, ממש יפה.

30/07/2014 22:42

אהבתי מאוד!
לקח לי זמן להבין את הרעיון (שונאת שזה קורה לי!!) אבל בסוף זה הגיע ואהבתי מאןד. ישלך כתיבה יפה ואסתטית (שזה חשןב מאוד) ושפה יפה בקיצור אהבתי. תמשיכי להעלות סיפורים על רמה כמו זה את מוסיפה לאתר וההוו!!

31/07/2014 02:40
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך