Chan
מוקדש למישהי שאני מקווה שיום אחד היא תביו שהיא חשובה לי באמת...

“התחזות” (ה’אני’ הדימיוני)

Chan 01/08/2018 101 צפיות תגובה אחת
מוקדש למישהי שאני מקווה שיום אחד היא תביו שהיא חשובה לי באמת...

מתי? היא שואלת את עצמה, מתי?
מתי היא תוכל להסתכל שוב במראה?
מתי היא תביט בעצמה בכזאת הערכה?
היא מחפשת בין האכזבות טיפה תקווות, לבינתים עסוקה בלהיות ה”אני” השנייה מהדימיונות.
“כל כך רע לי פה, לא רוצה את מי שנועדתי להיות”, היא אומרת בזעקה,
מאין קול שבור ומייאש שלא מוצא לו נחמה.
אך אי אפשר להתווכח עם הגורל,
בייחוד לא אם זה, שקובע לך מי תיהיה.
תנסי לקבל את עצמך, תילחמי עד אין סוף. כי את זה מי שאת, ואת זה לצערך, לא ניתן לשנות.
תחשבי היטב מה החיים מבקשים?
שתישברי בגלל המחשבות והבילבולים?
אך הנה שאת כבר כאן, זה כבר מאוחר,
תצטרכי להסביר זאת לשוטרים,זו עבירה.
“בגין החוק, התחזות לאדם אחר הינה עבירה פלילית”, אומרת השופטת, ואת בליבך חושבת “סהכ רציתי להיות מישהי אחרת.
לקחת דמות של אחרת, ועטפת בו את עצמך בלי להשאיר שום זכר.
אנחנו מבינים את הכאב שלך, זו אכן בעיה שפסיכולוגים מטפלים בה.
אך אין הצדק למעשייך, הם לא שווים את זכויותיך.

“התחזות” (ה’אני’ הדימיוני)
דרג את הסיפור

תגובות (1)

אהבתי מאוד מזדה עים זה❤

21/08/2018 21:05
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך