חיים הקורבן של השחורים

09/10/2019 161 צפיות אין תגובות

אני חיים הסיפור החיים שלי
אני חיים מעפולה בן 29 ההורים שלי נפטרו מלפני כמה שנים הסיפור שלי מתחיל ככה אני נולדתי ילד טוב מבית טוב אבא שלי מרוקאי אמא שלי רומניה היינו משפחה בריאה ושמחה בגיל 7 שלחו אותי ואת אחי לפנימייה
חטפתי טרואמה שם נהייתי רזה התחלתי לגמגם
היו מטפלים בי גם בגמגום שנה היינו שם בפנימייה אחרי הפנימייה
הורידו אותי כיתה בגלל הגיל הייתי באלומות הכרתי שם חבר איתיופי בשם אהרון היינו משחקים ביחד הוא יום אחד הוא זרק אבן על חתול הוא אמר לי תזרוק אבן על החתול היינו זורקים אבנים על חתולים ומנסים להרוג אותם יצרנו חבורה של הורגים חתולים הרגנו עשרות חתולים אני הרגתי גם גורים הגעתי לגיל 13 עדיין הייתי מגמגם בגלל הגמגום התביישתי שיקרתי לאבא שלי שאמא מרביצה לי אשפזתי את אמא שלי בשער מנשה
הלכתי לחטיבה אורן השתנתי הייתי שונא את אהרון היה לי מחלת נפש שאמא שלי בשער מנשה השתנתי נהייתי ילד טוב היה לי חבר יוני הייתי רואה איתו סרטי דיסני
הייתי תלמיד סביר בכיתה ט המצב הדרדר לא יצאתי מהבית ולא הלכתי לבית הספר אמא שלי השתחררה היית בבית איתי יום אחד בא אליי חבר מהבית הספר עם דוד שלו נתן הוא דחף לי סיגריות לעשן והרביץ לי איתיופי רע חטפתי סרטן בפה והלוע לא סיפרתי להורים שלי שאני חולה הלכתי לרופא לבד נסעתי גם לאחיות שלי לספר להם הרופא לא שלח אותי לאבחון חזרתי בתשובה הלכתי לבית כנסת להתפלל להבריא הסתרתי מההורים שלי הייתי מתפלל הרבה האיתיופים עדיין היו דוחפים לי סיגריות הם גם באו עם סמים חשיש נתנו לי לעשן הייתי מסטול ומפחד באו עוד איתיופים היה אחד בשם אפרים שאמר לאיתיופים לצעוק לי הומו היו צועקים לי הומו בחלון הייתי לוקח סמים קלים חשיש בגראס בגלל האיתיופים הייתי נרקומן אח שלי היה סוחר סמים הבית שלו היה היעד של המשטרה בית של סמים ונשקים דוד שלי אושרי נרקומן גבר הייתי מעשן איתם סמים קלים הגעתי לגיל 19 לקחו אותי משטרה צבאית לכלא 6 הייתי חולה סרטן בכלא 6 פחדתי שם רציתי אמא שם כמה איתיופיות עזרו לי קיבלתי רק 7 ימים בכלא אחרי הכלא ישבתי עם ברזילאי מבוגר בשם סמואל הוא דפק לי את השכל התחלתי לקרוא ספר של פסיכולוגיה
הייתי דפוק כזה אבא ואמא לא ידעו מה יש לי האיתיופים באו אליי לדחוף לי סמים הם התחילו ללכת עם בנות זיינו בנות וצחקו עליי אני הייתי דפוק כזה של פסיכולוגיה בגלל הספר אחרי כמה זמן עבר לי מהבושה עברתי נבואה בראש אמא שלי מכרה את הבית עברנו לבית של הסמים היינו גרים שם אח שלי עבר לדודים לתל אביב אבא שלי אשפז אותי בשער מנשה הייתי בשער מנשה אח שלי עבר לתל אביב לדודים הלכתי לביטוח לאומי לקבל כסף התחלתי לקבל כסף פסיכאטרית היו מאשפזים אותי בשער מנשה שנים כל הזמן באו בחורות לעזור לילד חולה הייתי רע הולך למפעל הפיס מהמר צוחק על הבחורות אבא אמר להם שאני ילד רע היו צוחקות עליי אבא שלי היה מזיין אותם גם אמא היו מתנשקים איתם ומזדיינים
קיבלתי מחלת נפש התחלתי ללכת לאיתיופי אלכוהוליסט לבית לשתות איתו וודקה קיבלתי מחלת נפש ממנו התעסקתי עם הנשמה שלי הוצאתי אותה מהגוף אחרי נדפקתי אחרי זה יום אחד הרבצתי לאמא שלי רציתי להרוג אותה אמא שלי נפטרה אחרי זה כתבתי מכתב לאהרון חבר שלי מהילדות סיפרתי לו הכל עליי הוא רצה לעזור לי סיפר עליי לבחורות איתיופיות צחקתי עליו הוא לא דיבר איתי יותר הבחורות עדיין היו צוחקות עליי בפסח באה הנשמה לבית שלי רצה לחזור עליי לגוף צחקתי עליה אח שלי הרג אותה אח שלי ואבא שלי היו מזדיינים עם הבחורות והיו צוחקות עליי הייתי רע גם בגלל מקום מפעל הפיס באו גם מלא בחורות לעזור לי הייתי רע מעשן גם סיגריות עד היום יש איתיופים בשער מנשה בגללי הם היו צוחקים עליי ומדברים על תומר ונתן יש מדובב של העדה האיתיופית שמדבר בטלוויזיה גדי יברקן מהמשפחה של נתן גם בטלוויזיה בחינוכית עשו בובה איתיופית שדיברה על אהרון ועליי וצחקו ואחרי כמה שנים גם אבא שלי נפטר בגלל שהוא נהיה חולה עזבתי אותו בבית חולים
והיום אני בן אדם בלי נשמה וסובל חולה הדודים עוזרים לי אני גר עם אחי זהו זה הסיפור שלי.

חיים הקורבן של השחורים
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך