חיים רעים? טובים?
בסיפור מסופר על ילדה בת ה~9 שעברה בית הספר בכיתה ד
היא חשבה שיהיו לה חיים קלים מאוד שהיה תכיר חברים שתוכל לשחק איתם בהפסקות שתוכל להיפגש איתם לצחוק איתם אבל כשהיא הגיעה כל הדעות שלה השתנו אף אחד שם לא התייחס אליה משום שהיא נראתה שונה מכולם.. כולם הסתכלו עליה כאלו היא נפלה מהשמיים.. ואז.. הכל התחיל…
אחרי כמה שבועות.. התחילו לצחוק עליה לקלל אותה היא הרגישה לא שייכת… לשום מקום… ואז היא התחילה להגיד שבא לה למות.. שנמאס לה מהכל ומהחיים הגועליים האלו.. שאף אחד גם ככה לא יהיה לו אכפת אם היא תמות או לא אפילו ללוויה שלה לא יבואו אף אחד לא יתאבל עליה כל החיים שלה השתנו בן רגע. היא לא תקשרה אם ההורים שלה בכתה כל היום שהיא רוצה למות כתבה את זה בכול מקום ומקום היא ניסתה להתאבד ולא הצליכה.. ההורים שלה לא ידעו מזה בכלל היא סיפרה לילדה מהכיתה שהיא רוצה למות.. חשבה שאפשר לבטוח בה שהיא לא תגיד למורה או משהו.. אתם כבר יודעים את ההמשך היא הלכה ליועצת וסיפרה לה שהיא רוצה להתאבד זה עבר מאוזן לאוזן ממורה למורה השמועות הגיעו למנהלת הם קראו לאמא שלה לבית הספר אמא שלה בכתה מאוד וגם הילדה.. המנהלת רצתה שיהיה לי רטלין ואמא שלי כעסה עליה מאוד בגלל שמי מביא לילדה שרוצה להתאבד רטלין?!
בקיצור יש לה סייעת כבר שלוש שנים.. רק בגלל הדברים האלו שהירא רצתה להתאבד להיעלם מהעולם שכולו רוע. ממקום שכולם חושבים שהיא מכוערת שמנה מגעילה… טנק ככה קוראים לה מחוצקנת פשוט נמאס לה פשוט נמאס
תגובות (0)