O.G

“יומן החיים”-פרק 36:”חומר למחשבה”

O.G 27/01/2017 369 צפיות אין תגובות

יומני היקר אני כבר אבוד מכל כך הרבה מחשבות על חיי.
היום אם אתה שם לב אמא טבע כנראה במחזור,כי היא פשוט מתחרפנת(וואי וואי אם אישה תקרא את זה היא תרצח אותי),יש גשמים עזים ורוחות מטורפות,הגשם לא מפסיק לרדת ורק אני מדמיין אותו כאילו אני מדבר עם המלאכים בשמיים,מלאכים שמנסים לתת לי פתרונות ולהגיד:”אל תחשוב יותר מידי,תהנה ממה שאלוהים נתן לך,כמו שנתן גם יקח”,אבל גם אם זה נכון שהם מדברים איתי איני יכול להפסיק לחשוב ולהיות מטורד מכל הדברים שסביבי,המריבות הבלתי פוסקות עם ההורים,החיים המתנהלים והזזים רק בעזרת סכומים נכונים,הידע הזה שאני יודע מה מצב עם אמא שלי ושאני יודע עד כמו הוא נוראי,לרוב.
אני הפסקתי להיות ילד מזמן יומן יקר…לא שויתרתי עליו…הוא פשוט דחק אותי ממנו,מגיל צעיר כבר הבנתי ששום דבר אינו מובן מאליו…שלא כל מה שנבקש בהכרח גם נקבל,אבל אולי זה רק בחיי אני לא יודע כי יש לי חברים שברוך השם לא חסר להם כלום ושימשיך ככה כמובן,יכולים ללכת לאן שירצו,יטוסו לאן שיבחרו,יקחו את חברה שלהן או הן יקחו את חבר שלהן לאן שהן ירצו,זה טוב,אבל רק אני מוטרד מאוד ממה יהיה אם אניס תהיה איתי(ואם היא בכלל תרצה להיות איתי),איך אקח אותה לכל מקום,איך אקנה לה כל דבר שתרצה,איך באמת אתן לה תחושה שהיא מלכה.
איך אגיע לנקודת רוגע עם הורי…איך אוכל להפסיק להתווכח איתם על כל דבר שקורה בחיי…איך אוכל להיות באמת מאושר בלי להשתמש רק בסלוגנים כמו “תחייך הכל לטובה”,”תחשוב חיובי יהיה חיובי”,איך אוכל לחשוב שאני יכול לעשות הכל ללא מעצורים אם המעצור היחיד שלי הוא חתיכת חלודה עגולה בעלת מספר או חתיכת נייר צבעונית עם מספר,הערך החומרי שלהם הוא לא נדיר,רק הערך שהם מקבלים מהעולם הוא הכל,זה נותן להם את ההכשרה להחריב/למנוע/לשבש/לשנות הכל,מדברים שתלמד,לאורך חיים,סגנון חיים,חופש ועד פסקי דין.
אני חושב שאם הייתי יכול…הייתי נותן לעצמי סכום קטן…באמת לא משהו גדול…לא מספר בעל שש או שבע אפסים,אולי שלוש או ארבע…בגג..רק כדי לעזור בבית,לאניס ולכל מי שיצטרך ובשאריות לעצמי טיפה,בעצם הכי הייתי רוצה…זה להיות זרוק בין זרועותיה…ללא שום מגבלת זמן…ללא שום דבר שיפריע או ימנע זאת…אבל היי…אחרי הכל מדובר בי…וכמו שאת יודע יומני…חייב להיות דבר שימנע…אבל אנסה להתגבר…רבים לא יודעים מה עובר עליי…לכן כשישאלו “מה קורה” אענה בחיוך “הכל בסדר” וזה מספיק כדי לתת להם רגוע…וזה טוב בסך הכל…אומנם זה לפעמים גם מרגיע את אניס,לא תמיד אבל לרוב…אז…מה רע בסך הכל…שום דבר…סתם…קצת “חומר למחשבה”.
להתראות יומני היקר.

“יומן החיים”-פרק 36:”חומר למחשבה”
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך