המעבר בין קושי לצמיחה

אתה מתחיל לחשוב ונכנס ללופ
מרגיש שאתה כבר חנוק
המחשבה היא כמו מבוך
זה לא יהיה קצר, זה יהיה ארוך
את הבדידות אתה מרגיש
חושב באיזה מצב רגיש
אתה נמצא
מרגיש שהכל כבר מוצה
כל יום השגרה היא כמו קיר שאי אפשר לטפס
מנסה להעביר ולא להתייחס
הכל כבר ניהיה מטושטש
ההגיון כבר מזמן נטש
את הקושי אי אפשר להסביר
זה משהו שרק אתה מכיר
איתו יום יום מתמודד
לא מוצא כבר ממה להתעודד
אז חושב אולי זה לטובה
אבל למה
הרי לכאורה זה משהו רע
מה המטרה
הראש והלב כבר לא מדברים
רק הבין לבין למי שיבין
את העתיד לא רואה יפה
אז כן אפשר לשבת על עוד כוס קפה
אבל למה זה יעזור
הרי זה מכניס לאותו בור
מרגיש חוסר אונים
מדבר והם לא עונים
הם תמיד מספרים
כן הם לא מתחברים
אבל אתה ,אתה מהמהמרים
תמיד שם אול אין
אבל בנאדם תבין
לא צריך להעמיד לדין
לפעמים צריך להיות עדין
להיות ההפך מכולם
להקשיב ,להיות מולם
לא להיות טיפש ,להיות חכם
וכן זה קשה להיות שם
כי אתה פה ומרגיש לא מוכן
מרגיש שזה לא בטוח ,זה מסוכן
תתחיל לעשות ,תתחיל מקטן
אל תיהיה שאפתן
תיהיה חזק ,תיהיה איתן
לבסוף אני יגיד
אל תרים את הידיים
תרים את הראש
ואף פעם אל תחשוש
כי בסוף יהיה בסדר
סך הכל העולם מתנהל לפי איזשהו סדר
אל תלך עם העדר
ותזכור שלא כולם משדרים על אותו תדר