סנייק הרוצח

גל אזוגי 11/03/2019 86 צפיות אין תגובות

במחצית השניה של הלימודים המורה כוכי אמרה לנו שעכשיו שיעור הפתגמים הופך לשיעור הבעה ושכל אחד מאיתנו יצטרך לכתוב סיפור קצר ולהקריא אותו בכיתה. המורה שאלה מי הם שני התלמידים שמתנדבים להיות הראשונים להקריא בשבוע הבא, נופר השקטה הצביעה ראשונה ואמרה שהיא אוהבת לכתוב. המורה המתינה לתלמיד נוסף שירים את ידו ואף אחד לא הרים. התלבטתי אם להרים את היד או לא, רציתי מאוד לנסות לכתוב סיפור אבל מה אם הוא לא יהייה טוב וכולם בכיתה יצחקו עלי, גם ככה ירדו עלי על הסנדלים שאמא הכריחה אותי ללבוש. אף אחד לא הצביע, המורה המתינה ועשתה פרצוף כועס “אין לכם מה לפחד”, היא אמרה. אם הסיפור שלי יצליח סיגל כהן תרצה להיות חברה שלי, דימיינתי איך אני מקריא בכיתה את הסיפור שלי וכולם מוחאים לי כפיים, ומייד הרמתי את ידי. כוכי שמחה ורשמה את שמי במחברת שלה יחד עם נופר. מאותו רגע חשבתי רק על הסיפור, איזה סיפור התלמידים ירצו לשמוע? איזה יעניין אותם? שאלתי את עצמי מה מעניין אותי… מתח, אני אוהב שיש מתח בסיפורים, לכן הסיפור שלי צריך להיות מותח כמו בסרט אקשן של ואן דאם. צריך להיות בסיפור שלי רוצח ככה יהייה מתח. סיפרתי לאמא שאני צריך לכתוב סיפור לשבוע הבא והיא שמחה, היא קנתה לי מחברת חדשה ואמרה שזאת תהייה מחברת הסיפורים שלי. התחלתי לכתוב את הסיפור על סנייק הרוצח שברח מהכלא והתגנב לחדר של טים שהיה ילד לא מקובל בבית ספר ושהיו בריונים שהציקו לו. טים לא פחד מהרוצח כי הוא לא ידע שהוא רוצח הוא חשב שהוא סתם מישהו שצריך מקום להתחבא. סנייק ביקש מטים שלא ילשין עליו לאף אחד, בגלל שלטים לא היו חברים הוא הסכים להחביא את סנייק בחדר שלו בעד זה שהוא יהייה חבר שלו. כל לילה סנייק היה מסתתר בחדר של טים ובורח בבוקר. טים סיפר לסנייק על ההצקות בבית הספר וסנייק טיפל בילדים שהציקו לו ומאז כבר לא הציקו לו. אבא של טים הוא שוטר ולא סתם הוא השוטר שמחפש את סנייק כל לילה. לילה אחד אבא של טים נכנס לחדר של טים באמצע הלילה ומצא את סנייק בחדר שלו, סנייק קפץ על אבא של טים ואיים להרוג אותו מול העיניים של טים, טים שהתעורר בבהלה רץ לחדר של אבא שלו והוציא משם אקדח הוא נעמד מול סנייק וכיוון את האקדח כמו שאבא שלו לימד אותו למקרה חירום. המורה ביקשה שנכתוב מקסימום שלושה עמודים אז נאלצתי לכתוב המשך יבוא עם שלוש נקודות. הייתי בעצמי במתח. רציתי שיגיע כבר השיעור ולהקריא את הסיפור, רציתי לראות את התגובה של התלמידים ובעיקר את התגובה של סיגל כהן. כשנופר הקריאה את הסיפור שלה כל הילדים עשו רעש ודיברו בניהם, חוץ ממני. המורה צעקה “שקט, כשאתם תקריאו את הסיפורים שלכם אתם תרצו שיכבדו אתכם אז תתנו כבוד לתלמידה שמקריאה”, היה שקט לרגע אבל הדיבורים חזרו, דודו גלולה אמר שהסיפור שלה משעמם. היא כתבה סיפור על ילדה שמתאהבת בילד ומתביישת להגיד לו את זה. הגיע תורי. הלב שלי דפק מהר ונורא אהבתי את זה, הרגשתי שאני עושה מעשה של מנהיגים. התחלתי להקריא והיה שקט דממה, המשכתי להקריא וניסיתי להקשיב תוך כדי אם מישהו מדבר אבל עדיין היה שקט דממה, שמחתי שיש שקט זה אומר שזה מעניין אותם. כוכי לא ציפתה שאכתוב סיפור על רוצח, עד עכשיו היא הייתה בטוחה שאני ילד טוב, שתחשוב מה שהיא רוצה מה שחשוב לי זה שסיגל תעריץ אותי. כשאמרתי המשך יבוא כולם עשו רעש של אכזבה ואז רעש של התחננות, תגלה את ההמשך אמר דודו. ההמשך יהייה בשבוע הבא אמרתי והרגשתי כמו מישהו חשוב שיש לו הרבה כוח. כוכי אמרה ששבוע הבא יקריאו שני ילדים אחרים ואם יהייה זמן נקריא גם את הסיפור של גל. התיישבתי בחזרה בכיסא והלב המשיך לדפוק מהר, הצלחתי. שבוע הבא הקראתי את ההמשך אחרי שהתלמידים דרשו שכוכי תתן לי להקריא, סנייק גילה לטים שהוא האבא האמיתי שלו ושהוא הגיע לכאן כדי לקחת אותו איתו לאמא שלו שברחה מאבא שלו בגלל שהוא שוטר מושחת ושהוא הפליל אותו ושהוא בכלל לא רוצח, אבא של טים אמר לו שסנייק משקר ושזה מה שהוא עושה הוא עובד על אנשים כדי להשיג את מה שהוא רוצה. סנייק שכנע את טים שאמא שלו בחיים, טים האמין לסנייק וירה באבא שלו ברגל למקרה וסנייק משקר ואבא שלו הוא באמת אבא שלו וברח יחד עם סנייק כדי לפגוש את אמא שלו שלא הכיר מעולם. גם הפעם סיימתי בהמשך יבוא עם שלוש נקודות והקראתי שבוע אחר כך את ההמשך האחרון. שבו סנייק מצליח להוכיח שהוא חף מפשע ושם את אבא של טים בכלא אחרי שהקליט אותו מודה שהוא הרוצח האמיתי של השותף שלו ואז סנייק, טים ואמא שלו חיו ביחד באושר. כל הכיתה מחאה לי כפיים חוץ מנופר שמאז שהפריעו לה לא עניין אותה הסיפורים של אחרים, המורה כוכי אמרה שאני צריך לתקן את השגיאות כתיב בסיפור שלי בשביל שהיא תתן לי ציון מאה אבל לי לא היה אכפת ממנה כי רציתי את סיגל. בהפסקה חיכיתי שסיגל תבוא אלי ותדבר איתי אבל היא לא התייחסה אלי והמשיכה לדבר עם החברות שלה. שמחתי שהצלחתי לגרום לכיתה להקשיב אבל לא השגתי את סיגל. סיפרתי לאמא שאני צריך לתקן את השגיאות כתיב בסיפור כדי לקבל ציון מאה והיא אמרה שאבא יעזור לי כשהוא יחזור מהצבא. בערב אבא חזר והוא היה עצבני, אמא רבה איתו ואמרה לו שהוא צריך לשבת איתי על שיעורים למרות שזה לא היה שיעורים זה היה לתקן שגיאות כתיב “איזה שיעורים?”, הוא שאל בכעס והסתכל על המחברת סיפורים שלי שהיתה מונחת על השולחן במטבח. “צריך לתקן את השגיאות בסיפור”, אמרתי. אבא לקח את המחברת וזרק אותה באוויר “מאיפה אני יודע לתקן שגיאות, לא יכולת לעשות את זה את!”, הוא צעק והמחברת כמעט נקרעה כשהיא נחתה על הריצפה פתוחה לשתיים. הרמתי את המחברת וסגרתי אותה. אבא שלי הוריד את הנשק ושם אותו בסלון ונכנס למקלחת. “בוא תראה לי את הסיפור”, אמא אמרה עם דמעות בעיניים. “לא צריך”, אמרתי “אני יעשה לבד”. עצרתי את עצמי מלבכות. תקנתי את הטעויות שיכולתי לבד והגשתי לכוכי המורה. היא נתנה לי תשעים בתעודה ולנופר היא נתנה מאה למרות שאף אחד לא אהב את הסיפור שלה, ידעתי שהיא הורידה לי בגלל השגיאות אבל לא היה אכפת לי.

סנייק הרוצח
דרוג הסיפור 4.3 | 3 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך