קלואי
אשמח לתגובות.
ביקורות הארות וכו' יתקבלו בברכה.

כמו אש מאכלת

קלואי 07/07/2013 1432 צפיות 11 תגובות
אשמח לתגובות.
ביקורות הארות וכו' יתקבלו בברכה.

בעיניו רושפת אש. על פניו מתנוסס חיוך זחוח. כל גופו מעקצץ, הוא מחכה לרגע בו יוכל לתקוף.
הוא מסתכל על קרבנותיו, שומע בנבכי מוחו את הצרחות, את הפחד הנשקף מעיניהם. הוא מדמיין בתודעתו את מה שיתרחש, משחזר את שהתרחש. הוא ניזון מזה. הכאב שלהם נותן לו את כוח החיים.
כל שריר בגופו דרוך ומתוח, הוא מצפה בכיליון עיניים ובשיכרון חושים לרגע הזה. לרגע בו יצא ויטיל יראתו על האנשים. בעיניו מרצדת אש השיגעון.
הוא מעביר את ידו אל ניצב חרבו, שולף אותה מנדנה. הוא מחזיק בה כל כך חזק עד שמפרקי ידיו מלבינים. הוא רוצה נקמה, ועכשיו.
הוא מעביר את אצבעותיו הארוכות והשחומות על הלהב, מלטף אותו, נזהר לא להיחתך, ובהחלטה רגעית לוחץ את ידו אל הלהב.
זרם הדם הנוזל מכל אחת מאצבעותיו ממלא אותו בסיפוק. הוא עוצם את עיניו ומרים את כף ידו, מקרב אותה אל פניו. הוא שואף מלוא ריאותיו את הריח המשכר, מתענג על ניחוחו.
הוא פותח את עיניו, אישוניו אדומים כצבע הדם.
במהירות על טבעית הוא פותח בריצה. מזנק מגג בניין אחד למשנהו. לבסוף, כשהגיע אל יעדו, הוא נוחת נחיתה קלילה ושקטה, כמו פנתר, אל הקרקע. הוא מתהלך לאטו, מסתכל ברוגע על האנשים העוברים ושבים. ואז הוא רואה את זה.
הוא רואה את קורבנו הלילה.
הקרבן מזכיר לו את שנוא נפשו מאז. זיכרונו לוקח אותו באחת לימים ההם, מענה אותו בהרגשת הדחייה, והשפלות. הוא נזכר בכאב הנפשי והפיזי שהרגיש, שחווה ממנו בימים ההם.
קצות שפתיו מתעקלים לחיוך כשהוא מבין שהגיע זמן הנקמה.
ברגע קצר הוא עט על קורבנו, כעוף דורס הדואה על טרפו. פגיונותיו חותכים חתכים עמוקים בזרועות ידיו החשופות וברגליו. הפחד נשקף מעיניו של קורבנו. אישוניו השחורים מורחבים. אך הוא לא צועק. כאילו מבין כי זה מגיע לו. התוקף מוריד בתנועה חדה את הברדס מעל ראשו, פניו נגלים לקורבנו.
הקורבן מסתכל בהלם על פניו של תוקפו. זיק של היכרות ניצת בעיניו לשנייה, ולאחר מכן עיניו נאטמות. הופכות אדישות, קרות. הוא מבין כי זה גורלו, כי זה עונשו. הוא השלים עם מותו.
רגע לאחר מכן, הוא מזנק על קורבנו, מפיל אותו אל הקרקע ודוקר אותו בכתפו, מייחל שיסבול כמו שהוא סבל. שירגיש, שיתייסר. הקורבן מעווה את פניו בכאב, אך שום קול אינו בוקע מבין שפתיו. דמו זורם לאיטו על המדרכה, כזרם מים, מכתים באדום את כל הנקלע בדרכו.
הוא קורע את חולצת קורבנו וחורט על חזהו את המילה הבודדת, היחידה, "נקמה".
קורבנו פוקח לרגע את עיניו, מבטו תוהה. כאילו מנסה להבין את פשר מעשיו של תוקפו. הוא מרים את ראשו לרגע קט, מסתכל על המילה החרוטה. קת פגיונו של התוקף פוגעת בראשו, ומטיחה אותו אל הקרקע. דם נוזל ממקום הפגיעה.
הוא מתרומם על ברכיו, מוציא את חרבו מנדנה ודוקר אותו בחזהו. הוא שומע את חרחורו ואת נשימותיו הכבדות. קורבנו פוקח לרגע את עיניו השחורות ומביט בפניו. עיניו השחורות נעוצות בעיניו. הוא לוחש בקול סדוק "סליחה", ועוצם את עיניו.
התוקף מרים את חרבו, מתלבט לרגע קט, ולבסוף בתנועה חדה ומיומנת דוקר את קורבנו ישר בליבו, בדייקנות מקצועית. הוא שומע את נשימתו האחרונה, ואז משתררת דממה.
לפני שנעלם בחשיכת הלילה, העיף התוקף מבט אחרון בקורבנו השרוע על הארץ, ושתי מילים יחידות, בודדות וקצרות בוקעות מבין שפתיו הרכות, "מאוחר מידי".


תגובות (11)

וואו! פשוט ווא!!
אני מתה, זה כל כך מעולה!!
והסוף, "מאוחר מידי." אני כל כך אוהבת *^*
יש לך כתיבה משגעת!!!!
~5~

07/07/2013 10:33

את כותבת מדהים והרעיון יצירתי
רק משהו קטן,הכותרת די מרתיעה,היא לא מושכת אלא פשוט מרתיעה,ממליצה לשנות

07/07/2013 10:40

כתוב יפה P:

07/07/2013 10:42

קלואי, קראתי והצטמררתי (ככה כותבים זאת? )
הכתיבה שלך מביעה בחדות ובדייקנות את התחושות שזה פשוט מדהים ומזעזע ביחד!
רעיון יפה, חי ועמוק.
ואם אפשר להוסיף לשם הביקורת הבונה- הייתי משנה טיפה את הניסוח של מספר משפטים בהתחלה, כי בניסוח הנוכחי, לדעתי זה קצת מקשה על הקריאה.
אם את מעוניינת בפירוט, שלחי לי את הקטע במייל ואשמח לפרט יותר ובתשומת לב.
שרלוט.

08/07/2013 11:24

וואו, את טובה! זה ערפד?

09/07/2013 03:46

תודה רבה לכולכן! כל כך כיף לשמוע שאהבתן.
אנדריאנה- למה מרתיעה?
שרלוט- אשמח לשלוח לך.
גליה- לא. זה לא ערפד :)
ספיר ו-flower תודה!

10/07/2013 13:41

אני דווקא חושבת שהכותרת מעבירה טוב מאוד את המסר, לדעתי היא לא צריכה שום שינוי.
כרגיל, כתיבה יפה ותיאורים טובים.
אישית הייתי מחליפה את החרב בסכין.
ישנם מספר דברים נוספים שקצת הפריעו לי, אבל אכתוב עליהם בהזדמנות.
חוץ מזה- מדהים!

12/07/2013 08:37

וואו, הכתיבה שלך כאן מהפנטת, זה סיפור מקורי, כתוב היטב, כיף לקרוא! ממש אהבתי, אין לי מילים לתאר! ואני דווקא מסכימה עם קלייר, הכותרת מעבירה טוב את המסר ודווקא בעיניי מאוד מושכת לקרוא.

13/07/2013 18:35

תודה רבה!
קלייר ונעמי- אין עליכן :)

20/07/2013 14:57

נחמד מאוד, נושא מקורי יחסית לכתיבה, אין שגיאות כתיב או בעיות דיקדוקיות ובאופן כללי חביב ורצחני.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.

30/12/2013 08:05

    תודה רבה!!!
    שמחה שאהבת :)
    ולמה כתבת "נושא מקורי יחסית"?

    20/03/2014 00:19
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך