לא פספסתי כלום

אווה אדרי 03/07/2018 133 צפיות אין תגובות

כשהייתי קטנה ונסעתי עם אבא באוטו,
הוא היה אומר לי להסתכל לצד ימין,
הנוף שם תמיד יותר יפה.
אני הייתי מציצה שמאלה,
רק כדי להיות בטוחה שהוא צודק,
שלא פספסתי משהו.

כשהכרתי אותך כולם אמרו לי שמצאתי את האחד.
סיפרו לי שכל אחת מחפשת את האחד שלה.
לא קל למצוא אותו,
ואיזה כיף, שכבר מצאת.
אני הייתי מציצה שמאלה,
לראות שלא פספסתי כלום.

כשטסנו לפריז ומול השקיעה הוצאת לי טבעת,
ברחתי.
המשכתי לרוץ בין בניינים גבוהים ובין אנשים זרים,
הכל היה יפה כל כך, לא רציתי לפספס כלום.
התקשרת שוב ושוב ואני רק רציתי להמשיך לחפש.

מצאת אותי וחזרנו לארץ.
חזרנו לבית שהיה שלנו, ככה רשמת על הדלת.
אמרת לי שאתה עוזב.
שאתה משאיר לי את הדירה ואיחלת לי בהצלחה.

יצאתי לרחוב והתחלתי ללכת,
ולראות,
ולטעום.
מימין הנוף היה אפור,
ומשמאל רק כביש ומכוניות נוסעות.
רציתי לעצור אותם,
לפני שיסתכלו לצד ימין.
לא רציתי שהם יתאכזבו כמוני,
שלא מצאתי כאן שום דבר.

לא פספסתי כלום
דרוג הסיפור 3 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך