סתם סיפור מוזר

18/07/2019 121 צפיות אין תגובות

אין לי מה להגיד יותר מכמה מילים פשוטות כנראה הכל צריך להשתנות
שעות במיטה צפייה בסדרות שממלאות את הזמן, אכילה לא מסודרת וכל החוסר חשק. יש לי בעיה עם הגוף שלי, אני לא מקבלת את הגוף בו אני חייה. זה כאילו אנחנו שתי יחידות נפרדות, בחורה מתוחכמת, חרוצה, מעט מלכת דרמות וגוף מגושם ופנים גדולות ולא יפות בעיניי. אני מרגישה בטוחה רק כשאני שוקלת את המשקל האידאלי שלי רק אז אני רוצה לקום ולעשות משהו עם החיים שלי. אין בידי שום אמונה, יש לי על המדף ספר של הברית החדשה ואני יודעת שאם אני אציץ בשורותיו זה יהיה רק מרצון לבריחה כלשהי.
אני יודעת, זה נשמע כל כך שטחי לחשוב כל הזמן על המראה החיצוני, אני פשוט לא יכולה לשחרר מזה. לא יכולה
אני חייבת להיראות הכי טוב שאני יכולה אני חייבת את זה
אני חייבת ללבוש גרביון שחור ושמלה פרחונית בצבע שחור לתפוס אוטובוס לשכונה שאתה גר בה, לעלות מהר במדרגות הרחבות, לדפוק לך בדלת, השותף שלך עם משקפי הראייה יפתח לי את הדלת, לא מבין מי זאת ומאיפה היא באה. אני אלך ישר לדלת של החדר הלבן שלך, אני אכנס ואתה תשב כמו תמיד מול המחשב ותלמד משהו. אני אטרוק את הדלת, ואתה תסתכל עלי במבט מבולבל. אני אעביר את היד שלי על הצוואר שלך ואתכופף ככה שתראה את הגרביון שלי ואיפה הוא נגמר.
אתה תגיד: “אני אה.. בדיוק פה באמצע לימו—”
אני אגיד: “ששש, הכל בסדר אני רק באתי לשחק קצת”

אני גם רוצה סלון כזה, עם שלוש נורות שיורדות היישר מהתקרה כמעט עד לשולחן, נורות עם מוטות ארוכים כאלה שנתלים מהתקרה ושהצבע שלהן יהיה חמים וביתי. אני רוצה שנכין פסטה עם פירות ים ונהיה חצי ערומים ואתה תפתח יין ותמזוג לנו אותו בכוסות גדולות כאלה.
אוקי, אני מניחה שהחיזיון הזה עשה לי קצת יותר טוב. אני מבטיחה לעדכן אם יום אחד החיזיון הזה יתגשם.

סתם סיפור מוזר
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך