שווקים- שוק ציצנקסטננגו בגואטמלה

14/08/2019 38 צפיות אין תגובות

המיניבוס נסע בגבעות מוריקות, האוויר היה צלול וקריר.
ירדתי המיניבוס והנה השוק הכי גדול במרכז אמריקה. לשם שמתי פעמי, אין דבר שאין בשוק הזה, דוכנים עמוסי פירות וירקות מכל המינים ובצבעים שונים כמו : אדום, סגול, צהוב לבן וירוק. ריחות מריחות שונים נישאים באוויר ומדגדגים את האף שלי. נשים מעמידות גיגיות על ארגזים, חותכות פירות טרופיים לתיירים הרוצים לאכול מהם, אננס פאפיה וגויאבה תאווה לעינים ולחיך.
הרוכלים בשוק מציעים את מרכולתם באגרסיביות רבה, זו מלחמת הישרדות!!
התושבים המקומיים מסתובבים בבגדים צבעוניים אקזוטיים בשלל צבעים: כחול, אדום, סגול וצהוב. הכל הומה וצפוף ממש נחילי אדם.
הלכתי וכל הזמן שמרתי קשר עין עם אחד מהקבוצה בעל קרחת גדולה וזה סימן לי שאני צועדת בדרך הנכונה.
נשים עומדות בדוכנים וחלקן יושבות על הארץ, לרגליהן הסחורה: עופות ירקות, פירות וגם עבודות יד: אריגה רקמה ועבודות עץ.
“רק תקנו” שומעים בספרדית ובאנגלית ופה ושם שמעתי קריאות בעברית : חמש קווטצל, עשר קווטצל.
נגשתי למוכרת אחת שעמדה ליד הדוכן שלה ביד אחד הציעה סחורה, אלה היו ראנרים צבעוניים כתומים , כחולים וכתומים, ובהם ארוגות דמויות הקיצל. (צפור של גווטמלה).
המוכרת שמחה שקנו ממנה אבל שמישהו אמר : ,נוֹ טֶנק יוּ, או אי אם סוֹרִי, התרזה . לרגליה ישב אחד מילדיה, פעוט שפניו לא ראו מים וסבון כמה ימים טובים, כולו מנוזל ואין יד שתקנח את אפו, זבובים עטים עליו.
אמו עסוקה ואין לה זמן לטפל בפעוט. לקנח את אפו ולרחוץ את פניו.
צר היה לי על הילד ועל ילדים שכמותו שהחיים לא פינקו אותם.
קניתי ראנר ויצאתי מהשוק, לא סיפק לי רוממות נפש!

שווקים- שוק ציצנקסטננגו בגואטמלה
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך