חיים בצל

StayingHigh 13/05/2014 479 צפיות 5 תגובות

“אמא, אני רעב!” הוא לחש. הוא היה רק בן 6, האמא נאנחה ואמרה לו: “חמודי, אין לי אוכל..” היא חיבקה אותו, הגשם ירד עליהם. לא היה להם כסף לשלם את שכר הדירה, בעל הבית נעל את שניהם והם היו בחוץ. היא לחשה לו: “אולי מחר יהיה משהו. תנסה להירדם.”

“כלבה, תתאבדי.” היא ראתה שוב את ההודעות. היא כיסתה את ידיה, חתכים היו עליהם. היא הסתכלה סביב, היא ישבה על גג הבניין שלה, תוהה אם כדאי לקפוץ. היא הסתכלה למטה… נעמדה. “להתראות.” היא כתבה בפייסבוק. היא הניחה את מכתב ההתאבדות שסחבה תמיד בתיק, למקרים שתחליט שיגיע הסוף, הניחה את זה על התיק שלה ונעמדה עם ידיה לצד גופה, הטתה את גופה קדימה….

“אתה ילד חרא! זה מה שאתה!” אמו דחפה אותו על המיטה, הכתה בו עם החגורה, האב הצטרף, שניהם מטיחים בו מכות וקללות. הוא לא ידע מה יותר מאמלל אותו- הקללות, המכות, או העובדה שהם לא רוצים אותו. בלילה, בשעה 3, הוא ארז תיק וברח. הוא הגיע לתחנת משטרה, ונעמד מול הדלפק. “ההורים שלי מתעללים בי.” הוא אמר.

“לריסה, את חייבת לאכול.” אמר אביה. היא סירבה, היא דחפה כל אוכל שהביאו לה ליד. “אני מוותר…” נאנח אביה, ויצא. היא נעמדה על המשקל שניצב בחדרה. “40 קילו. רק עוד 5…” היא אמרה. היא התכסתה בשמיכה, וכתבה הודעה. “אני שוקלת 40, זה מספיק רזה בשבילך? או שאני עדיין שמנה?”

“חיים בצל”

חיים בצל
דרוג הסיפור 4.5 | 2 מדרגים

תגובות (5)

וואו, מזעזע כמה מקרים כאלה יש ופשוט לא חושבים עליהם… כתבת בפשטות שנכנסת ללב!

14/05/2014 10:01

מזעזע!!!

14/05/2014 10:15

הכתיבה יפה, הסיפור מזעזע [בקטע שהוא ממש חזק, לא בקטע של גרוע]
כל הכבוד שהצלחת לכתוב על זה. אני מאמינה שזה מעביר את המסר והרגש שרצית.
לפני שנתיים בערך היה לי רעיון דומה, וניסיתי, אבל יצא לי ממש גרוע אז לא כתבתי בסוף ושכחתי מזה. קשה לכתוב על נושאים כאלה, כל הכבוד שהצלחת.

14/05/2014 11:07

מצטרפת אל התגובות. זה נורא לחשוב שבאמת קורים דברים כאלה. כתוב ברגש

14/05/2014 15:16

קטע ממש טוב. העברת את המסרים נכון וברור ופירטת מצויין והצלחת לרגש.
הדבר היחיד שהפריע לי הוא שההפסקות לא מספיק ברורות כך שחשבתי בהתחלה שזה סיפור אחד וכנראה אני לא היחידה.
בכל אופן אהבתי (:

15/05/2014 18:24
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך