מחזוריות

04/12/2009 732 צפיות תגובה אחת

שוב פעם, ניסיון כושל.
שוב.

ואני כואב, יותר מידי.
יותר מידי.

ואנימנסה להפסיק, מנסה.
באמת.

אבל הטינה שבי, לא נותנת.
לא.

די.
די להכאיב, בבקשה, די.

ואתה.
ואתה לא שומע, אתה.

תקשיב.
תקשיב לי, בבקשה, תקשיב.

בבקשה.
אלוהים, תענה, בבקשה.

ואתם מנסים להבין, למה זה ככה,
ואתם לא מבינים, גם אני לא,
ונמאס לי לנסות, באמת נמאס.

ואתם לא עוזרים, כואב לי, ואתם,
ואתם לא מבינים, ואתם, היחידים,
ראיתם, לא הבנתם, ועזבתם. כאילו כלום.

יודעים מה – עזבו אותי בשקט,
כואב לי, ואתם עוזבים אותי ככה,
עזבו אותי, לכו, ואני מקווה שתגיעו לגיהינום.

תמותו.

סליחה.

תישרפו.

מצטער.

תחנקו.

להתראות.

מחזוריות
דרג את הסיפור

תגובות (1)

אני מבולבלת…כל כך הרבה כאב וכל כך הרבה בלאגן

07/12/2009 10:36
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך