רחלי

28/11/2019 222 צפיות אין תגובות

רחלי לא אהבה ללכת לבית הספר. הרגישה דחויה ומוזנחת. גדלה בבית הרוס ועני. אמה הייתה אשה קשת-יום, לא נתנה דעתה ולא הקדישה תשומת-לב לבתה.
רחלי, לכי למכולת!, תשגיחי על אחותך! תנקי את הבית!.
“אמא! אני רוצה לשחק בחוץ,גם לי קשה . בעצת המחנכת בבית הספר רחלי נרשמה לפנימייה. רחלי ארזה מזוודה קטנה שהכילה את חפציה המעטים. נסעה לבדה לפנימייה בשני אוטובוסים.
“יהיה לי בוודאי טוב שם!” אני כך מקווה.
בפנימייה קבלה רחלי בגדים וספרים והתרגלה למקום. בחופשות נשארה בפנימייה ועבדה בכדי לממן לה דמי כיס, דבר שמעולם לא קיבלה בבית.
רחלי מצאה לה חברות בפנימייה וביקרה מדי פעם בבתי חברות והתחבבה עליהן.
“הכל טוב ויפה! הפנימייה היא לא לתמיד. אני רוצה פינה משלי, מקום שבו אוכל להניח את ראשי. רוצה מקצוע שאעבוד בו ולא אהיה תלויה באיש. “לא רוצה לחזור לבית ההורים, לא יכולה לראות את הדלות ואת הדכאון ולא יכולה לראות את אבי המסומם. או שהוא מנומנם או שיש לו התפרצויות זעם בלתי נסבלות.
רחלי נרשמה ללמודי משחק. בבקרים למדה ואחרי הלמודים עבדה כזבנית וכמנקה בכדי לממן את הוצאותיה.
“אני כל כך עייפה ותשושה, האם אוכל לעמוד בזה” האם אוכל לגמור את הלמודים?”
אתאמץ , אני רגילה לעבודה קשה, האקר שאני עצמאית ויש לי פינה משלי.
רחלי עמדה בקשיים ונישאה נישואי בזק ועד מהרה עמדה על כך שזו הייתה טעות וזה לא בדיוק אביר חלומותיה.
אחרי מאמצים רבים והוצאות רבות רחלי הצליחה להשתחרר מכבלי הינשואין .
אמרה: “טוב שכך ולא לסבול בעתיד. מקווה שבעתיד יהיה לי קל וטוב יותר.
אני רוצה בית שארגיש בו טוב. ברבות הימים רחלי נישאה שוב טהנישואין עלו יפה. נולדו לה בנות והייתה לשחקנית מבוקשת. המאמצים ניכרו בה והרגישה עייפות רבה.
“לא אפרוש! חס וחלילה!” סוף סוף השגתי את מה שרציתי. בית חם ,משפחה אוהבת. ילדים וקריירה.” עבדתי על כך קשה מאד. כעת אוריד את הקצב ואקשיב לעצמי.
הצבתי לעצמי רף גבוה ועברתי. שילדי לא יעברו מה שעברתי.

רחלי
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך