תושב חוזר

01/08/2018 72 צפיות אין תגובות

הוא יושב בקפה קפה ,שותה קפה . אספרסו קטן.
בצד קוראסון קטן. גם.
לזה הוא התרגל מהשנים האחרונות שחי בפאריס .
הוא גבר נאה. גם ביום חם כזה , הוא לבוש טיפ טופ כמו שאומרים . חולצה כחולה מכופתרת . מכנסיים בהירים. את הסיגריות גולואז הצרפתיות, נטש מזמן.
כשהיה עם אווה היה מעשן כמו קטר. אווה הלכה, גם הסיגריות. ולא היא ולא הן חסרות לו. וזאת גם האמת לאמיתה .
אז הוא חזר ארצה. לארץ הפצועה והחבולה. עשיו הוא שומע על סוג טרור חדש שהמציאו, טירור הבלונים והעפיפונים ,קוראים לזה . מאיפה צצו הרעיונות האלה ?
אבל גם בפאריס הוא לא ממש רווה נחת . גם שם מידרו אותו . מסיבות אחרות.
בכלל פאריס , היא כבר לא מה שהיתה פעם,הנשים רעולות הפנים,במקום נשות פאריס הקוקטיות שמדלגות על מדרכות האבן על עקבי סטילטו וחצאיות קצרצרות.
לא, זה זכרון ישן משנות השמונים אולי. פעם בכלל הוא חושב אירופה היתה אירופה. היום היבשת הזאת נכבשה . הם זרקו את היהודים הנאורים המתורבתים וקיבלו ים של מוסלמים חשוכים,שמאלצים את בני המקום לקבל את צורת חייהם. אז אם זה לא כיבוש, אז מה ?
נכון , לא היתה מלחמה . לא נשפך דם… אבל הנה החל מהצפון עד הדרום כל אירופה התאסלמה . טוב לא כולה , רובה . נקודה למחשבה .
והחום ?
זה מצחיק , עם המוסלמים הגיע גם החום הבלתי נסבל. ובאירופה הם לא רגילים לחום כזה ואין להם מזגנים.בקושי מאווררי תקרה.
ועכשיו , הוא מחפש עבודה .
הרי צריך להתחיל ממשהו.
תושב חוזר.ככה הוא נקרא.
אבל הוא צבר . למד בארץ . סיים את האוניברסיטה בתל אביב.
ובפאריס עבד במשרד גדול שמתעסק בנדל”ן. היתה לו משרה די טובה . עבודה תובענית אמנם , אבל הוא איש של עבודה.תמיד היה .העבודה אף פעם לא הבהילה אותו. מה כן הבהיל אותו? טוב לא ממש הבהיל , קצת חש במועקה . מין תחושה מוזרה שהוא בעצם לא רצוי וישמחו אם יעתיק את מקום עבודתו.
אחד המנהלים שקנה את החברה, חברת נדל”ן מבוססת וידועה,איש מבוגר ממנו במקצת, ממוצא לבנוני.אלברט חדאד שמו, מעדיף על פניו צרפתים מקומיים, או ליתר דיוק צפונאפריקאים .אולי גם ערבים פלשתינאים , בפירוש לא הוא שמייצג בעיניו את היהודים ואת ישראל.שנואת נפשו.גם כאן ישנה אפליה , על רקע אתני כמובן. לא קל.
וכך מצא את עצמו חוזר עם הזנב בין הרגליים , לארצו כמו שאמר לו יוני אתמול במסעדה שהזמין אותו . אחרי שלושים שנה , ואחרי שקיבל אזרחות צרפתית .
אווה היתה החברה שלו בשנה האחרונה .
מאשתו מלי התגרש כבר לפני כמה שנים. ילדים לא היו להם.
ואווה באמת היתה בחורה טובה .הוא אפילו קצת אהב אותה. אבל היחסים התקררו.הוא כבר לא מתגעגע אליה .
אט אט הוא מסיים את הקפה.עוד כמה דקות הוא יכנס לראיון במשרד גדול בעיר.
הוא מקווה מאד שהפעם זה יהיה זה. נמאס לו מכל ה”תודה רבה, אנחנו נתקשר איתך”…
תמים הוא ממש לא. והוא בכל זאת כבר לא ממש צעיר,והם הרי מעדיפים צעירים.הוא יודע מתי זה לשפה ולחוץ. והוא מחכה. בסוף הוא ימצא . סבלנות , הוא אומר לעצמו, עוד לא בן חמישים,והוא נראה ממש טוב . כנראה בכל זאת יש מישהו למעלה שאוהב אותו.
הוא מאמין בו . והוא מחכה .

תושב חוזר
דרוג הסיפור 4 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך