ההתחלה קצת משעממת אבל לא רציתי להגיע לזה שכל הסיפור יתנהל כל כך מהר.

המסע המופלא הביתה

10/05/2020 54 צפיות אין תגובות
ההתחלה קצת משעממת אבל לא רציתי להגיע לזה שכל הסיפור יתנהל כל כך מהר.

{ליליאן-הקדמה} כמעט מאז ומתמיד גרתי בארמון. זה לא שאני נסיכה, להפך הוא נכון הייתי נערת שרות. נערת שרות עושה את כל מטלות הארמון שמטילים אליה מכביסה ועד צחצוח האורוות. אבל לא תמיד זה היה כך. בגיל ארבע אבי יצא איתי למסע בעגלה שלנו אבל בדרך נתקלנו בשודדים. הם לקחו את כל הרכוש שהיה על העגלה, אבי ניסה להילחם אך נהרג. הם השאירו אותי על אם הדרך שם פגשו אותי אביריו של המלך ולקחו אותי לארמון. מאז אותו יום אין אפילו יום אחד בו אני לא מתגעגעת למשפחה שלי.
[ליליאן] “ליליאן, התעוררי, כבר בוקר.” העיר אותי קול רך ומתנגן. “אמא?” שאלתי בתקווה.”לא אמא, זאת אנה”. נאנחתי ופקחתי עיניים. “היה לך שוב חלום עליהם?”
שאלה אותי אנה. “כן,” עניתי “ועכשיו הוא מוחשי מכולם” “היא שוב דיברה איתך?” “כן” עניתי שוב. והתמתחתי. “מה השעה?” שאלתי.”רבע לשבע, נתתי לך לישון קצת כי ראיתי שאת עייפה אז הכנתי את התה במקומך” חייכתי חיוך ענק “תודה” אמרתי. אנה תמיד יודעת איך לשמח אותי. קמתי סופית מהמיטה והלכתי להתלבש. מדי המשרתות כללו שמלת בד פשוטה בצבע כחול עמוק, ברדס באותו צבע, מגפיים בצבע שחור וסרט לראש. התלבשתי והסתכלתי על עצמי במראה. הייתי נראת די רגיל במראה, שיער חום ארוך וחלק אותו אני אוספת בצמה ארוכה המגיעה עד לסוף קו המותניים, עניים ירוקות עזות, עור שזוף משעות שבהן הגשתי ארוחות במסיבות גן תחת השמש הקופחת. “קדימה, הזדרזי,” קטעה אנה את רצף מחשבותי. צריך להתחיל את היום נאנחתי ויצאתי מהחדר אחרי אנה.

המסע המופלא הביתה
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך