Butterfly
מקווה שאהבתםם!

אזור 51- פרק שביעי

Butterfly 07/07/2014 660 צפיות אין תגובות
מקווה שאהבתםם!

שלושת הילדים ישבו על שלושה כיסאות שעמדו בגבם אחד לשני כך שיצרו מעגל. הידיים של הילדים היו קשורות מאחורי הכיסא בתנוחה לא נוחה וגופם אחד לגופו של האחר בחבל ארוך ומכאיב. שלושתם ישבו והביטו בקירות המקולפים שכיסו את המחסן שבו הציידים קשרו אותם.
הם ישבו שם, בוהים בקיר במבט אטום. אף אחד לא דיבר. הציידים ישבו בחדר אחר והילדים שתקו. אף אחד לא רצה לפלוט משהו שהאחרים לא אמורים לשמוע.

~שלוש שעות קודם לכן~

מירנדה, לואיז ומוריס דחפו את הילדים בעזרת קני הרובים שלהם, לעבר המקום בו רצו אותם.
"אז ילדים, מי מכם הוא המתעסק בטלפתיה?" שאלה מירנדה בחיוך צבוע.
הילדים הביטו בה בהפתעה. על מה לעזאזל היא מדברת?
"קדימה, אין לי את כל היום. אתם תספרו לי את זה או שנוציא את זה מכם בדרך הקשה" אמרה מירנדה בנוקשות. לואיז ומוריס כיוונו את הקנים לעברם ומירנדה הלכה לפניהם.
"אנחנו לא מבינים למה את מתכוונת" אמרה ליזה בהיסוס. מירנדה הסתובבה בחדות והתקדמה לעבר ליזה, תופסת בצווארה ומושכת אותה למעלה. ליזה החלה להאנק והרימה את ידיה לעבר ידיה של מירנדה הלופתות את צווארה, מנסה להשתחרר בכל כוחה.
"אל תתחכמו איתי, שרצים שכמוכם. אתם יודעים בדיוק למה אני מתכוונת ורצוי מאוד שתספרו לי" אמרה מירנדה ואז עזבה את צווארה של ליזה.
אחרי כמה דקות של שקט מירנדה הזעיפה את פניה, ואז חייכה חיוך ערמומי "אז אתם רוצים את זה בדרך הקשה."
כעבור כמה דקות הם הגיעו לצריף קטן ומכוער שעמד באמצע שומקום. הציידים דחפו אותם לשם בגסות ואז הושיבו אותם על כיסאות.
"עכשיו שכל אחד יקח שלוק גדול" אמרה מירנדה והגישה לכל אחד כוס עם חומר שנראה כמו מים. הילדים היו צמאים ולקחו שלוק מהמים, עד שטעם מריר החל להתפשט בפיהם. הם הביעו גועל לטעמם של ה'מים' אך מירנדה עצרה אותם לפני שהספיקו לירוק.
היא חייכה באי נעימות וסימנה למוריס ולואיז להתחיל לקשור אותם.
"נתראה בעוד שלוש שעות" אמרה וחייכה את החיוך המגעיל שלה, ויצאה מהחדר. מוריס ולואיז יצאו כמה דקות אחריה כאשר הילדים קשורים ולא מסוגלים לזוז.
רק כאשר היו בטוחים כי הציידים יצאו מטווח שמיעה, חזרו לדבר.
"מה לדעתכם היה הדבר הזה שהיא נתנה לנו לשתות?" שאלה ליזה בפחד.
"סם-אמת, דאא" אמרה היילי, כאילו היה זה הדבר הכי מובן בעולם.
"מה זאת אומרת?" שאל אנדי.
"זאת אומרת, שבעוד שלוש שעות, כאשר הסם יתחיל להשפיע, הם יכנסו ויחקרו אותנו, ואנחנו לא נוכל לשקר להם." הסבירה היילי ולקולה התגנב צליל מפוחד.
"אוי לא.." סיננה ליזה. היו דברים, הרבה דברים, שאנדי והיילי לא היו צריכים לדעת עליה. היילי ואנדי חשבו אותו דבר. לכל אחד היה מה להסתיר.

~חזרה לאחרי שלוש שעות~
"בוא נראה מה יש לנו כאן" אמרה מירנדה שנכנסה לצריף, מחככת את כפות ידיה בהנאה גלויה.
"נתחיל עם הבחור. תתירו את הידיים שלו" אמרה מירנדה והתיישבה על כיסא מול אנדי.
"איך אתה קשור לשתי הבנות כאן?" שאלה מירנדה. מוריס ולואיז סיימו להתיר את ידיו, ובנתיים הגישו למירנדה דף ועט.
"אני לא" הוא ענה אוטומטית. בתוך מוחו התחוללה סערה. המילים יצאו מפיו ללא שליטה. זה עצבן אותו.
"יופי, יופי. איך אתה יודע על אזור 51?" המשיכה מירנדה.
"ליזה סיפרה לי עליו הכל אחרי שסחטתי אותה" הוא ענה.
"מה אתה יודע על כוחות טלפתים?"
"מה זה טלפתים?"
"וואו הוא ממש חסר תועלת." נאנקה מירנדה בייאוש.
"אתה יודע להשתמש בכוח המחשבה בלבד בשביל לעשות דברים מסוימים? כמו לדעת מה אנשים מרגישים, להזיז חפצים וכו'?"
"לא" הוא ענה.
"אז מה אתה כן יודע? למה הן מחזיקות אותו איתן בכלל?" השאלה הראשונה הופנתה לאנדי והשנייה למוריס ולואיז שעמדו מאחוריה.
"אני מנשק טוב. הן מחזיקות אותי כי אני חתיך" הוא אמר אוטומטית. המוח שלו התחרפן. זה לא שהדברים לא היו נכונים, אבל זה לא נותן לו סיבה להגיד את זה לציידת מרושעת כשליזה והיילי עומדות לצידו.
ליזה גיחכה.
מירנדה נראתה מתרשמת לשנייה, ואז החיוך שלה חזר. "הוא לא נחוץ. תהרגו אותו." היא אמרה והזיזה את הכיסא למול ליזה. עיניו של אנדי נפערו באימה.
"איך את יודעת על איזור 51?" שאלה מירנדה.
"אבי היה סוכן בכיר שם ואביו לפניו. אחי היה אחראי על הדברים שיצרו שם" אמרה ליזה, ועצרה את עצמה מלהגיד 'עד שהוא נחטף'. היא שיכנעה את עצמה שזה לא שקר, כי מירנדה לא שאלה ספציפית על לורי.
"מה הקשר שלך לאחרים?"
"הוא סתם ילד חתיך שפגשתי בעבודה של אבא. אותה אני לא סובלת" אמרה ליזה, נמנעת מלהגיד את השמות שלהם. אופס. היילי לא נראתה מופתעת.
"מה את יודעת על טלפתיה?"
"הרבה. חקרתי את הנושא לעומק בשנה האחרונה." אמרה ליזה וראתה את היילי מתכווצת בפינה. חיוך התפשט על פניה של מירנדה.
"איך את עם מחשבים?"
"יודעת הכל. אני יכולה לפתור לך כמעט כל תקלה ובעיה"
"את יכולה להשאר בחיים. קדימה, הבלונדה" אמרה והזיזה את כיסאה למול היילי המפוחדת.
"איך את יודעת על איזור 51?"
"בגלל ליזה" אמרה היילי, מתחמקת מלענות תשובה ישירה.
"איך בגלל ליזה?" שאלה מירנדה בחשדנות.
"קראתי את המחשבות שלה" אמרה היילי אוטומטית. חיוך ענק התפשט על פניהם של הציידים וליזה ואנדי סובבו את ראשם אליה בהפתעה גמורה.
"מצאנו אותה. את המשימה שלך את תתחילי בבוקר. אותך נצטרך לעזרה טכנית, ואתה, אותך נהרוג בבוקר." אמרה מירנדה וקמה מהכיסא שלה.
"לילה טוב" אמרה ויצאה מהצריף. הם שמעו מפתח מסתובב בציר המנעול.
"היא מצפה שנלך לישון בשתיים בצהריים?" שאלה היילי בקלילות מזויפת.
"את קוראת מחשבות?!" קראה ליזה.
"כן" לסם-האמת עדיין לא פגה ההשפעה.
"את חושבת שאני חתיך?" שאל אנדי את ליזה.
"אתה מושלם. ברצינות, אתה אחד הבחורים הכי יפים שראיתי" אמרה ליזה. בלי מעצורים. בלי סינון. חיוך התפשט על פניו של אנדי.
"את קינאת מקודם כשדיברתי עם היילי?" הוא שאל שוב. זאת הזדמנות מעולה לחשוף את כל הדברים שליזה או היילי מסתירות, חשב אנדי.
"ברור שכן. אתה ממש לא התייחסת אליי וכל התשומת לב שלך הייתה לילדה שהתפשטה" אמרה ליזה. היא די נהנתה מהעובדה שהיא יכולה להגיד את הכל בלי מעצורים ובלי צורך להכחיש.
"אני עשיתי את זה רק כדי שאנדי ישים לב אליי, אם לא שמת לב, הוא היה ממש מרוכז בך. גם המחשבות שלו היו מרוכזות בך, אז רציתי שהוא יהיה מרוכז בי" אמרה היילי.
אנדי התנשף. שתי בחורות 'לוהטות' בטירוף, רבות עליו כרגע.
היילי עיקמה את עפה, "היא לא לוהטת" אמרה והחוותה בראשה לעבר ליזה.
"מ..מה?" שאלה ליזה. "חשבת שאני לוהטת?"
"אני עדיין חושב" הוא ענה.
"דיי לפלרטט אחד עם השני." אמרה היילי.
"אני אפסיק כשאת תפסיקי" אמרה ליזה בארסיות.
"כשאת תפסיקי לחשוב מחשבות מיניות עליו אני אפסיק לפלרטט איתו"
"היי, היי, בנות דיי" קרא אנדי, הוא קרא להן להפסיק למרות שהוא דיי נהנה מזה.
"תפסיקי לקרוא את המחשבות שלי! מותר לי לחשוב מה שאני רוצה!" קראה ליזה, מתעלמת מאנדי.
"אוי אלוהים את כזאת פתטית" אמרה לה היילי.
"אני פתטית?! את זו שהתפשטה רק כדי שהוא ישים לב אליה!"
"את לא הסכמת לנשק אותו כי רצית להיות 'קשה להשגה' או משהו. את פיספסת את ההזדמנות שלך, עכשיו תורי!"
"סתמו!!!" צעק אנדי. שתי הבנות השתתקו, נזכרות פתאום שהוא הקשיב להן במשך כל השיחה. "תקשיבו באמת שזה מחמיא לי כל הוויכוח הזה שלכן, אבל דיי כבר! פוצצתן לי את המוח!"
שתיהן שתקו לרגע.
"אז תבחר בין שתינו" אמרה ליזה.
"מה?" שאל אנדי, מופתע.
"תבחר. עם מי אתה רוצה להיות, איתי או איתה" אמרה היילי.
"לא, אני לא יכול לבחור ככה בין שתיכן" אמר אנדי. אמנם היילי הייתה הבחורה הכי יפה שהוא ראה, אבל הוא לא יכל לוותר על ליזה בכזאת קלות.
"תבחר. עכשיו." אמרה ליזה בחדות.
"אני…"


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
12 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך