אז איך הדמות המרכזית, ארטמיס עושה קסמים? באותה תקופה שוחררו לאוויר ננו רובוטים קטנים שאפשר לשלוט בהם על ידי מילים מסוימות ומיוחדות. ארטמיס וחבריו למדו חלק נרחב מהמילים ולכן הם נחשבים קוסמים טובים מאוד. ישנם גם מכשירים שיכולים לשלוט ברובוטים גם בלי להגיד מילים אלה בהתחברות למוח.

כשהפיצוצים רעמו… פרק שני

27/12/2018 93 צפיות אין תגובות
אז איך הדמות המרכזית, ארטמיס עושה קסמים? באותה תקופה שוחררו לאוויר ננו רובוטים קטנים שאפשר לשלוט בהם על ידי מילים מסוימות ומיוחדות. ארטמיס וחבריו למדו חלק נרחב מהמילים ולכן הם נחשבים קוסמים טובים מאוד. ישנם גם מכשירים שיכולים לשלוט ברובוטים גם בלי להגיד מילים אלה בהתחברות למוח.

היי. אמרתי שאחזור בעוד שבוע אבל שעמם לי והמקלדת כאילו אמרה:” בוא ותכתוב”. אז… איפה היינו? אהה.. אוקיי
אני מסתובב בעיר בעודי בלתי נראה וחברי גם כן. אנחנו מחזיקים ידיים כד שלא נאבד אחד את השני ואני מחפש מקום לינה לכמה ימים הבאים.
“שלום. מה תירצו?” אומר האיש בדלפק הקבלה.
“שתי סוויטות הכי גדולות שלכם עם שני אזורים נפרדים לשני אנשים באזור אחד כזה ומיני בר בכל אחד מהאזורים.” אומרת סאפיר.
“אוקיי. זה יעלה לכם הרבה כסף”. הוא אומר.
למזלי יש לנו הרבה. אנחנו עולים לחדרים לאחר כשעה ומסתדרים. אני לוקח איתי את ג’ים ואליסון איתי ואנחנו הולכים לחנות רובים משהו כזה. אני לא ממש יודע מה זה עדיין. אומרים שיש לזה מטווח אז זה כנראה משהו למרחק. אנחנו נכנסים לחנות.
“מה אתם רוצים?” שואל המוכר שמסתבר שקוראים לו סטן.
“תסביר לנו בבקשה מה זה רובים ואקדחים. אנחנו תיירים ואני בייחוד לא יודע מה זה.”
אחרי הסברה קצרה אבל עם הרבה מידע אנחנו קונים את כל החנות בשביל שתי אבני ספיר. כן, גם אותי זה הפתיע שאנחנו יכולים להרשות כל כך הרבה רובים וכדורים ושדרוגים ביחסית מעט כסף. אני שם את הכל בתיק שלי בעוד ג’ים ואליסון מסתירים אותי כאשר אני נכנס לתוך התיק. אנחנו הולכים חזרה למלון ומזמינים את כולם למטווח. סאפיר נשארת כדי לשמור על הכלב שלנו בטענה שהרובים האלה יכולים להיות מאוד לא טובים בידיים לא נכונות. אני חושב שהידיים שלי נכונות להחזיק את זה. אנחנו יורים הרבה במתווח כי כישפתי את הרובים ואת המחסניות. הכדורים יכולים להתפוצץ, להתפצל ולהרעיל והם אף פעם לא יגמרו. אני חוזר קצת אחרי כולם למלון כי טיילתי בעיר. סאפיר מניחה את הראש שלה על הזרוע שלי ואני מחבק אותה.
“לילה טוב, אהובתי”
“לילה טוב, אהובי”
אני מתעורר מוקדם בבוקר, מזיע מהסיוטים והזכרונות על ההורים שלי, שרופים.
אני לוחש את קסם הטלפורטציה ומופיע בחדר של ג’יימס, כשעייני סגורות.
“תתעורר! עכשיו!” אני צועק. הוא קופץ מהמיטה.
“מה לעזאזל? אם תעשה את זה שוב אני אזיין אותך מכות”. אנשים. אני עדיין מתאמץ להסתדר איתם.
אני לוקח אקדח, כדורים רגילים ומשתיק קול, ממש כמו ג’יימס. אנחנו מתעתקים ליד הבית של הבחור מהמטווח, רונלד. מתעתקים שוב לתוך הבית וומתגנבים לחדר בו הוא נמצא. אני מצמיד אקדח לראשו ואומר:” ידוע לך משהו על קוסמים ופיצוצים?”
“אני יודע שאני מארגן מחאות נגדם כמעט כל שבוע. הם טרוריסטים וצריך ליצור אותם.”
מזל. לרגע חשבתי שהוא יצרך ויקרא לעזרה.
“אתה יודע משהו שיכול לעזור לנו?”
“כן. סטן, המוכר בחנות רובים הוא סוכן שלהם. קצת ריגלתי אחריו. כל אחד צריך תחביב”. וואו. אני ממש הערכתי את הכנות שלו. הוא נראה בטוח כל כך בעצמו.
אני וג’יימס מתעתקים לתוך הבית של סטן ורואים אותו מדבר עם משהו, שלא ממש הצלחתי לראות את עיניו דרך פורטל כחול. הפורטל נסגר מיד וני תופס את סטן בכתף ומצמיד אקדח לראשו.
“האם אתה סוכן של הקוסמים?”
“אני לא אגיד לך כלום, ילד נבואה שכמוך!” אומר סטן ויורק עלי. ניסיון כושל דרך אגב. אני יורה בו ומנקה את המקום מדם.
אנחנו מתעתקים חזרה למלון ודליקים טלוויזיה בעוד אני מספר על “הכיף” שהיה לי ולג’יימס.
פתאום, מדווח בחדשות שהיה פיצוץ גדול במערב העיר. ממש קרוב אלינו! אני מסכם שנלך לשם מחר ואנחנו הולכים לישון בפחד.
נתראה פרק הבא

כשהפיצוצים רעמו… פרק שני
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך