כשהפיצוצים רעמו…

27/12/2018 126 צפיות תגובה אחת

זהו רק פרק ראשון ויש מלא עלילה שנופלת עליכם הקוראים,אבל אני ארטמיס ואני קוסם ולוחם. הייתי בכפר עם הוריי האוהבים ובדיוק האכלתי את הצאן ששמעתי פיצוץ ענקי מאיפה שההורים שלי הלכו. רצתי מהר לשם. ראיתי עוד כמה מהחברים שלי רצים לכיוון ההוא אבל רק עצם המחשבה שמשהו קרה… לא. לא קרה כלום עד שבאתי וראיתי גופות שרופות של מי שהיו פעם ההורים שלי. כמו שאמרתי. זה הרבה עלילה לפעם ראשונה ואני אתן קצת רקע. אני חי בעולם שבו יש בני אדם ואנשים שצבע עורם כחול ואנחנו חיים בשלום. למעשה לא תועד בהיסטוריה הכללית של העולם אי פעם מלחמה בינינו. בעשרים, שלושים שנה האחרונות יש קבוצה של שלושה קוסמים מרושעים למדי שפשוט מפוצצים מקומות בארץ שלנו בלי שום סיבה. ועכשיו נחזור להווה. אני בדיוק חוזר ממגד העתידות חזרה לבסיס שלי. הוא זה שפיזר את הבשורה שלפי נבואה עתיקה אני אמור ויכול לעצור את הקוסמים. זה היה לפני חודש. מאז כל אנשי הכפר והכפרים הקרובים נתנו לי מתנות כמו אבני חן, שריונות ונשקים חרבות למיניהן. הקמתי לי קבוצה של שמונה אנשים כולל אני. סאפיר, ג’יימס, טים, ג’ים, אליס, אליסון, ארטמיס ובוני, הכלב שלי. אפילו הוא קיבל שריון וטפרי מתכת לשים על כפות רגליו. סאפיר היא החברה שלי ולמעשה קוראים לה לורן. אנחנו קוראים לה סאפיר כי צבע העור שלה כחול והיא לקחה את כל אבני הספיר מהמתנות שנתנו לנו. אגב הכפר שלנו גם הוקם על מכרה מאוד משגשג. מגד העתידות. העיניים שלו הפכו לבנות כמו העננים והוא התחיל לזמר בשפה עתיקה שרק הקוסמים מכירים. אלה הם שירים כיצד לקבל שלושה שרביטים שרק אחד לבד יכול לחסל חצי מאוכלוסיית העולם הזה. אני נכנס לבסיס ויורד בעזרת קסמים לחדר הנסתר, שם מאוכסן הכל. כישפתי את כל הדברים שקיבלנו שהם תמיד יחזרו אלינו אם יאבדו, לא ישברו, חרבות תמיד יהיו חדות ועוד כמה קסמי התקפה.
“אנחנו מוכנים ללכת!” צעקתי
“ארטמיס, שתוק וחכה שנייה. אני מכשף לך את התיק גב שתוכל להכניס בו דברים בלי הגבלה, שלא תרגיש כובד ושלא יקרע. תביא בינתיים את הדברים” אמר טים. אני משתמש בקסמי טלקינזיס והרמתי את כל המתנות ליחידת המגורים.
“לפי מה ששמעתי אנחנו נוסעים לטיימר, עיר הזמן. שיהיה ברור, אני לא סובל את העיר הזאת וזה רק השם שלה”
סאפיר קמה ומנשקת לשפתיי:” תאלץ להתמודד” וכל השאר אומרים איך היא ירדה עלי. אנשים. כל כך קשה להתמודד איתם.
אנחנו מחזיקים ידיים ואני אומר:” פורטו” ובפיצוץ סגול אנחנו מופיעים על גבעה ליד טיימר. “ברוכים הבאים לטיימר” אומר ג’יימס. ואנחנו הופכים לבלתי נראים. שמעתי שיש כאן כמה נשקים נורא עתידניים כמו רובים ואקדחים. נתראה בפרק הבא עוד שבוע.

כשהפיצוצים רעמו…
דרוג הסיפור 5 | 3 מדרגים

תגובות (1)

נשמע קטלני ביותר

27/12/2018 09:55
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך