perahiash
המשך לסיפור נאנו חלק רביעי

נאנו 4#

perahiash 28/10/2018 107 צפיות אין תגובות
המשך לסיפור נאנו חלק רביעי

“היי” קרא קול שקט מתוך הבגדים העטופים של הערפד “איכפת לך לכבות את האור?”

יותר מחרדה ופחד נאנו חש הפתעה לשמוע קול כל כך אנושי פונה אליו. הוא ציפה ללחישה רמה או קללה. הוא כיחכך מעט בגרונו “זה.. אור זה מפריע?” רק אחרי שאמר את זה הוא הבין כמה טיפש הוא נשמע.
הערפד הינהן באיטיות מוגזמת, לא הלילה שלי חשב נאנו בתוכו. “טוב, תצטרך להסתדר עם זה.. זו פקודת חירום במחשב הראשי. אלא אם אתה האקר אין לי את הקודים למחשב כאן.. אז.. כן.. כרגע אי אפשר לכבות את האור” נאנו נתן למעט עצבים לחדור לקולו, כאילו הם דיברו על משהו פשוט. כל הבסיס נרצח ונפרץ ומה שעיניין את הערפד פה זה רק האור.
“איפה זה” שאלה הדמות עם הסמרטוטים בעיניין. נאנו נואש מהבנה וחמלה מהדמות הזו, “למה שאבטח בך?” הוא שאל “אתה כמו נשר, אוכל פגרים. אבל בשבילי זה חברים שלי” הוא הצביע במפוזר על כמה גופות גרוטסקיות שנראו באור מנורות הלד החיוור. “חברים שלך?” הערפד חזר כמו הד “אם הם חברים שלך אז למה הם פתחו את השערים? חוץ מזה, אלה כבר לא חברים שלך, הם גופות. אף אחד מהם לא יקום ויגיד לך שלום עכשיו..” הערפד הסתכל סביב ואמר בשקט יותר ” אני מקווה”.. נאנו השתנק מעט, הערפד צודק. פעם להיות סייבורג היו לוקחים אותך לניסויי מעבדה ארוכים. היום מזריקים להם מיקרו רובוטים לגזע המוח והם יכולים לקום וללכת בכל רגע. מוסיפים לכאוס ולאימה “שיט”

“בוא, תהיה לפניי” נאנו אמר עדיין מעכל את המידע שעבר פה. הערפד עבר לידו במהירות והוא הריח ריח קל של יסמין נודף. מתחת לכל שכבות הבדים האלה “ישר שני מעברים ואז שמאלה” נאנו הילך בזהירות משגיח על המעברים ועל הסביבה. הערפד פשוט הלך בשקט לאורך הצללים, נמנע ככל האפשר מהאור. הוא הוביל את הערפד ככה עד המטה הראשי, הערפד צדק. הדלת הייתה פתוחה, לא פרוצה. הוא ניווט את הערפד יותר עמוק בתוך המוצב עד שהגיעו לחדר הבקרה. הלב של המוצב. גם כאן החדר היה פשוט פתוח, אין גופות מסביב ולא אנשים. המחשבים זימזמו בקול נוח והיבהבו באורות אדומים כחולים וירוקים, לנאנו לא היה מושג מה כל זה אומר. הערפד לעומתו ניגש מיד לעמדה אחת בפינה והקיש בזריזות קודים על המסך. כמה שניות ארוכות אחרי כן נשמע קול מתכתי חד והאורות בכל המתקן הפכו לאדומות, מצב לילה. נאנו התרשם וכיוון את הרובה לראש הערפד “אז אתה האקר הא!” הערפד הסתובב באיטיות מופגנת ולא נראה מודאג מהנשק שהופנה כלפיו. “את, לא אתה” הערפד הוריד את הסמרטוטים שעטפו את ראשו רק כדי לגלות שיער ארוך גולש בצבע הקש וזוג עיניים ירוקות “וכן, אני האקרית”

נאנו 4#
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך