אם היו 3 תגובות להמשך אז המשיך את הסיפור. יהיה הרשמה -תלויה אם תרצו המשך. מקווה שאהבתם.

שומרי האבנים -הקדמה (נסיון)+ הרשמה (אם יתבקש המשך)

28/06/2018 718 צפיות 4 תגובות
אם היו 3 תגובות להמשך אז המשיך את הסיפור. יהיה הרשמה -תלויה אם תרצו המשך. מקווה שאהבתם.

דנגאוס פיטרול ישב על כיסא הריחוף הירוק שלו ,מחכה להרוג את האסיר שנמלט בלי היסוס מתאו.
שערו השחור היה מסורק לאחור.
על עינו השמאלית הייתה רטייה ועל עינו הימנית היה משקפת קטנה עם עדשת סמארטפון המופעל במצמוצים בלבד.
הוא לבש אפודה שחורה על כל גופו ,כפפות ומגפיים ירוקים על ידיו ורגליו.
שני חיילים בליבוש תואם לדנגאוס רק בלי רטייה אלא עם קסדה.
הם בואו עם אסיר קשור אזיקים עם חוט שדה מגנטי ועם שק שחור על ראשו.
השק הורד מראש האסיר אשר היה איש בן 30.
הוא היה בעל שיער שחור מתולתל ועיניים אפורות.
" איפה חמשת האבנים?" שאל דנגאוס.
האיש שתק.
"איפה האבנים!" שאג דנגאוס.
האיש חייך ,"החזרתי אותם בזמן –לתקופה שהייתי בעל אבן הברק" אמר האיש.
"ומדוע עשית זאת?" שאל דנגאוס בתקיפות.
"הגרסה הצעירה שלי תביס אותך וגם הגרסות האחרות של חבריי שמתו" אמר האיש.
" אתה מפחד למות?" שאל דנגאוס.
"לא ,אני אוכל לפגוש אותם בעולם הבא" גיחח האיש.
דנגאוס נקש באצבעותיו.
אחד החיילים שלפו אקדח בעל קנה עגול וכיוון אותו לראשו של הנער בהצמדה.
"לאיזה שנה שלחת את האבנים?" שאל דנגאוס.
"את זה אני לא יודע" האיש שיקר.
"אתה יודע את זה ,תגיד לי או שאהרוג אותך" אמר דנגאוס.
" אם אמות לא אוכל לומר לך" השיב האיש ודנגאוס נשך את שפתו התחתונה.
החייל החל ללחוץ על ההדק וקרן ירוקה התחילה להמיס את שערו של האיש בעודו נאנק בכאב.
"שנת…2035!" צרח האיש בנאקת כאב.
דנגאוס שרק והחייל הוריד את אקדחו.
"תודה על העזרה" קרא דנגאוס ושרק שריקה.
החייל השני קימץ את ידו החופשית לאגרוף והטיח את אגרופו בפניו של האיש.
האיש קרס ארצה בהתעלפות.
"תקברו אותו בחיים ,זוזו!" קרא דנגאוס.
החיילים והאסיר נעלמו בין רגע.
הכיסא המרחף הסתובב לנגד הכניסה.
שער בין מידדי כעיגול ענק של טכנולוגיה הייתה מול דנגאוס.
הוא לחץ על כפתור בכיסא ומערבולת כחולה נראתה לעין בין רגע.
דנגאוס קם והביט בחלון.
עיר חשוכה בלילה שרק מכוניות מרחפות פה ושם על הכבישים.
הוא צעד לעבר השער ונעצר מול המעבר.
"הגיע הזמן להחזיר את מה ששייך לי" אמר ונכנס דרך השער לשנת 2035.
– – – – – – – – – –
האבנים נחתו כל אחת בדלת אחרת.
מתוך 5 אבנים ,אחת מהן נפלה לנער תום אנדרסון כאבן אדומה בתליון.
תום לא ידע שהתליון ישנה את חייו לעד…


תגובות (4)

אתה כותב ממש טוב! אהבתי את הסיפור. ממליצה לך לפרסם את זה בווואטפד, תהיה לך שם חשיפה יותר גדולה, גם אם איטית. לא נכנסתי לטייל חודשים, ובמקרה ראיתי את הסיפור שלך. הסיכויים שהסיפור שלך יקבל את החשיפה שלדעתי מגיעה לו פה הם נמוכים יותר. הקהילה של המדע הבדיוני לא מפותחת מפסיק בוואטפד לדעתי ואני בטוחה שהסיפור שלך יועיל להתפתחות הזאת. מצטערת אם העלבתי באיזושהי צורה, בהצלחה בהמשך!

28/06/2018 19:47

מממ… אתה מתחיל סיפור חדש?
מה עם ערפדי הצללים?
עשית הרשמה גם לסיפור של ערפדי הצללים… למה הפסקת? רשמתי לך תגובה עבור כל אחד מהפרקים.

28/06/2018 20:55

שני סיפורים ביחד שווה לשני סיפורים שנמאס מהם. מניסיון. או שתגמור את ערפדי הצללים, או שתפסיק איתו ותתחיל עם זה. אבל לעולם אל תכתוב שני סיפורים במקביל, אלא אם אתה רוצה למות מבפנים.

הסיפור עצמו נראה מגניב – מציע לך לגמור את ערפדי הצללים, לפתח את הסיפור הזה ורק אז לכתוב אותו.

28/06/2018 21:24

אני ממשיך את ערפדי הצללים ,את הסיפור הזה אפתח ואחריי שאגמור עם ערפדי הצללים אתחיל את זה.
מחר יעלה פרק כפול: שני דמויות מהרשמה כיוון שבחמישי הקרוב אני טס לח"ול ,ולא אהיה חודש וחצי-חודש וחצי לא היו פרקים של ערפדי הצללים זה הצד השלילי.
הצד החיובי הוא: שרוב הפרקים יהיו מוכנים ואז אפרסם אותם ברצף של יום אחריי יום.
שמח לדעת שזה רעיון טוב לסיפור ותודה על התגובות.

28/06/2018 22:40
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך