פאיתרנתרופיאה

נַדָם נוֹדֵם
הַדוֹם פועם
פועם הַדוֹם
אליה הוא-
אליה הוא הַנֶדֶם
ומן תַחְתֵי הקול עולה
ומן חֵבְּאֵי הקול עולה
אל הסְדוּרים הקול עולה
אל היְשוּרים הקול עולה
אל ארובות העננים עולה – אליה
אל ההוד בְּרוּך הבְּריחים של עֵלְיוניה
וכך, היא קמה אל הקול, על מִסְגַרותיה
וכך, היא קמה אל הקול, על תִפְאַרותיה
והיא יורדת אל הקול, על מידותיה
והיא יורדת אל הקול, על מופתותיה
על סִלְסוּלֵי הכְּסוּפִיוֹת– הביאו את החצוצרות!
על ארוּכֵּי הארובות – הביאו את הסִלְסַלוֹת!
הביאו את האזמרגד על כַּן שבירת המִשְֹבָּרוֹת:
הביאו את העיר הזאת! הביאו את העיר הזאת!

פַּ אֵ י תְ רָ נְ תְ ר וֹ פֵּ י אַ ה

והיא ירדה ביום ההוא אל אסופה זו של דְלוּחוּת
לשתות קצת חטא, להתדפק על ענפי המִשְֹרַטוֹת
ועל חָשְֹנֵיְהַ, מורדותיה, חקקה את המילים:
‘אלייך באתי, ייסורים, אלייך שמתי פעמים.’

פאיתרנתרופיאה
דרג את הסיפור

תגובות (3)

הלכתי ללמוד עברית, ביי

26/03/2017 07:00

גם אני

20/04/2017 15:29

מדינה של דיקלסטים

20/04/2017 16:06
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך