הגדרה של בגידה

22/02/2019 733 צפיות אין תגובות

הגדרה של בגידה

בואו תכירו נערה בעלת כוחות קסם שמה מולי יש לה 4 אחים שני אחים ושתי
אחיות היא חיה בכוכב בלכת מוקלוס זה גם הכוכב שלי חוץ מזה אנחנו גרות
באותה ממלכה שמה קוליסה בארצנו לכל אחד יש כישרון שכל אחד מגלה את
זה במוקדם או במאוחר . מולי מאוד טובה בקסמים בדיוק ההפך מחברתה
הטובה ביותר שמה אודליה , היא לא מצליחה להטיל קסמים בסיסיים אבל את
הכישרון שלה היא גילתה בגיל 4 לכן חשבו שהיא תהייה עילוי בכישוף
אבל טעו
כישרונה היה כוח האומץ כוח האריה והלביאה מה שהבנתי ממה שקרה שאף
אחד לא מושלם ולא תמיד אנשים עושים דברים מרצון אלה עושים מתוך הכרחה .
שאספר לכם\ן ? טוב אתם כבר באתם לסיפור אז בואו נתחיל .
שלום לכם\ן אני מרינה אספר לכם את הסיפור ואני אחותה הקטנה של אודליה.
הסיפור לא קרה כל כך מזמן הוא קרה בשבוע שעבר רק שתדעו אתם תיקראו
את הסיפור דרך מה שקרה לי ולא הסיפור מגיבורת הסיפור .
אז נחזור לסיפור שקרה בשבוע שעבר אודליה נכנסה לבית בפרצוף עצוב
למזלה אבא ישן על הספה ואני הייתי בדרכי למטבח אמא אפילו לא הגיעה
זה מזל, שהיא נכנסה באתי ושאלתי אותה מה קרה , אודליה סגרה את הדלת
ואמרה לי בלחש שהיא נכשלה בתיקון מבחן בקסמים אז למה סיפרתי לכם\ן
כל כך הרבה על מולי חכו טיפה.
ראיתי שאודליה מפחדת שההורים יגלו שהיא נכשלה גם בתיקון מבחן בכל
מקרה היא אמרה לי לא לספר לאמא ואבא על זה ופתאום תפיקה בדלת
אודליה פתחה את הדלת והופיעה מולי ואמרה לה בנשימות כבדות שתחביא
אותה אודליה הכניסה את מולי וסגרה את הדלת ומולי אמרה לאודליה
שנכשלה במבחן הקסמים , אודליה הופתעה והיה לה פרצוף מזה מצחיק
אז לעניין אודליה שאלה אותה איך זה קרה והיא אמרה שנימאס לה מוורגן
הפרצוף של אודליה היה יותר מוזר ויותר מצחיק , הלכתי לצד לצחוק על
פרצופה ומיד חזרתי כי ראיתי שאודליה שואלת את מולי מי זה? ועוד המון
שאלות ורצית לדעת אבל מולי אמרה שזה סוד והיא לא תגלה את זה לידי אז מולי
המעצבנת השתמשה בכישוף ובשנייה אני בסלון על הספה ליד אבא שישן ונוחר
מזה חזק למזלי ליפני שהיא הטילה את הכישוף עלי אמרתי בלחש את המילים
בלקאוס בלוקוסו שזה קסם ריגול להקלטת שיחות של אחרים, למדתי את
הלחש הזה באחד הספרים הגדולים בספרייה הענקית בבית ספר ומה
שתיקראו עכשיו זה לא שמעתי אז באותו יום ומה שתיראו יהיה מילה במילה אז קדימה לקרוא .
מולי: זה מי שמחזיק בהוריי
אודליה: רגע יש לי כל כך הרבה שאלות למה?, איך זה קרה? ומה הוא רוצה
מימך?
מולי: זה מסובך , בקיצור הייתי ילדה קטנה בעלת יכולות גדולות בקסם והרבה
אנשים רצו בכוחותיי וזה וורגן איש קסום ורע שצריך חיילת שעשה בשבילו את
העבודה השחורה בשבילו ,אז נו תחביאי אותי!
אודליה: למה הוא רשע , כאילו מה הסיבה למה שהוא עושה?
מולי: וורגן סיפר לי שהוא היה בן 17 בשל כוחו הגדול וכוחותיו הטובים הוא
עמד להפוך לאל אבל היו ילדים בגילו צחקו עליו ולא היה לא כוח סבל והוא
יתפוצץ אז האלים לא לחכו אותו ואת חברתו הטובה ביותר כן וגם ילד שממש
שנא מאוד והוא כעס על האלים שלחכו את חברתו הטובה ביותר ועל הילדים
שהפריעו לו להפוך לאל ובמיוחד לילד שהפך להיות אל במקומו אז הוא רצה
לנקום ונימאס לי לספר נו תחביאי אותי!
אודליה: אני פשוט מה הולך פה ! אני לא רוצה להסתכן אמא שלי קוסמת חזקה
לא אני !
הלכתי מהר לדלת ששמעתי בום חזק ושנייה אחר כך שקט ואז ראיתי אותו הוא
היה גדול מפחיד והכי חשוב מאיים שמחזיק באחותי וחברתה הטובה פרסתי
כנפיים יריתי לעברו כדור אש וברחתי לסלון כדי להעיר את אבא .
הערתי את אבא מהר ובלחץ סיפרתי לו מה שקרה והוא ישר קם מהכורסה
ולבש חליפת מגן ששלף מאחוריי הכורסה הוא התקרב לדלת ואחר כך חזר
ואמר לי לחכות שם בסלון בצד כעסתי וביקשתי לבוא לעזור אבל הוא אמר
משהו שלא הבנתי ופתאום אני בתוך בועה תקועה במשך איזו דקה ואחריי
דקה אין שום בועה ושום בית רק מערה , מערה מוזרה שם ראיתי את
שנים מתוך 4 ארבעת האחים והאחיות של מולי , אלו היו אחיה הקטנים ליה
ואורלנדו הם רצו לעברי ושאלו אותי אם גם לי לא מרשים להילחם עניתי בחיוב
והתחלתי לשאול אותם המון שאלות כמו: מזה המקום הזה? יש פה עוד ילדים?
והכי חשוב שיסבירו לי מה קורה פה!
הם ענו רק על שאלה אחת וגם התשובה הזאת לא ממש תשובה , הם אמרו לי
שאנחנו בתוך איזה מחבוא או סוג של בונקר סודי זה הכול וזה ממש עיצבן
אותי.
עפתי למעלה בעזרת כנפיי ושהגעתי די גבוה נפגעתי משדה כוח וכשנפלתי
ראיתי פתאום מעליי את וורגן, רק לידע ביום ההוא לא ידעתי את שמו וגם את
השיחה לא ממש שמעתי בכל מקרה נחזור לסיפור ראיתי את וורגן מחזיק
באחותי ובאבא שלי בזמן שמולי משתחבה בפניו , קראתי למולי בוגדת וניסיתי
לשלוח כישופים לשדה הכוח אבל זה לא עזר בסופו של דבר התעלפתי כי
נפלתי הרבה פעמים והשתמשתי בהרבה כוח בכל מיקרה שהתעוררתי אמא
שלי הייתה מולי סיפרתי לה הכל בלחץ ונשימות כבדות אבל באמצע שדיברתי
היא עצרה אותי ואמרה לי להירגע ושהכל יהיה בסדר בשלב הזה ידעתי שלא
יהיה בסדר .
התחלתי לעוף שוב ולנסות שוב לצאת מהמערה הסודית המוזרה הזאת אבל
הפעם היא עצרה בעדי ,התעצבנתי וצעקתי עליה שאודליה ואבא צריכים עזרה
שהם צריכים אותנו וצריך למהר להציל אותם היא אמרה בנחת שהיא יודעת
ושאנחנו לא היחידים אבל אני צעירה מידי ולא חזקה , שצריך לחכות לאות
שמסמן שצריך להילחם .
לא רציתי להקשיב כל מה שרציתי זה לנקום באיש ההוא (וורגן) אז פרסתי
כנפיים ולא הבנתי מה קורה על פי אחיה של מולי עייני נהפכו ירוקות כהות עם
כחול בפנים כנפי ישתנו לכנפי טווס וסוף סוף הבנתי מה קורה מה שקרה הוא
שגיליתי את כוחי כוח ההפנוט , שמלתי השתנתה והפכה יותר מנצנצת ועם
צבעי הטווס ופתאום ראיתי לתוך אמא שלי ראיתי את המחשבות שלה
התחלתי לומר לה :תני לי לצאת , אבל בהתחלה נפלתי שהשינוי הקסום
הסתיים ומיד קמתי ואמרתי לאמא שלי שתיתן לי לצאת היא הרימה ידה ועיניה
היו בצבעים ניראלי שחור לבן מסולסל כזה בכל מיקרה שהיא הרימה את ידה
היא אמרה קולוסיירום , את הכישוף הזה שיננתי בראשי למקרה ו..
טוב אז אחרי שחזרתי למצבי הרגיל וכנפי חזרו לגב באו אליי אחיה של מולי
והציעו לי שהם יבואו איתי אבל התנגדתי בהתחלה , חשבתי שהם בוגדים
כמוה ואמרתי להם מה שמולי עשתה והם לא האמינו למה ששמעו ושראיתי את
פרצופם הבנתי שהם לא יודעים מכלום ולחשוב שליפני איזו שעה קודם לכן
חשבתי איך להסתיר מאמא את הנכשל של אודליה ועכשיו אני בדרכי להציל את
אודליה ואבא עם אחיה הקטנים שלא יודעים כלום מהסיפור כלום די כמוני .
לא ידענו איפה להתחיל , לחפש אז חזרנו לבית שלי ליה ואורלנדו הלכו
בעקבותיי עד שהגענו הבית היה הרוס ומפורק רצתי לחדרי ובדקתי אם ספר
הכשפים שלי עדיין שם והוא היה טוב לפחות חצי מימנו שקרוע אבל שם הדף
האחרון נישאר שלם הסתכלתי עליו והבנתי שמצאתי מה שחיפשתי הכישוף
החזק ביותר בספר.
הכישוף היה חזק כל כך שידעתי שלבד לא הצליח אז ליה הציעה את עזרתה ,
אורלנדו די פחד אבל בסוף בא איתנו עבדנו על הכישוף לדעתי במשך שעות
וחיכינו שוורגן יגיע אבל הוא לא בה והתחיל להחשיך .
ליה הציעה כישוף איתור, אני עוד לא למדתי כישוף איתור ואמרתי לליה .
ליה בת 14 , אורלנדו בן 13 ואני אני רק בת 12 , נלחצתי ללמוד כישוף שלא
בספר ואורלנדו נילחץ נקודה זה די הצחיק אותי שילד שגדול מימני בשנה כל כך
פחדן , אבל שמה לא צחקתי אורלנדו היה הדבר האחרון שיכולתי לחשוב אליו .
לליה לא היה זמן ללמד אותי כי רצינו למהר למצוא את ההורים שלה , אחותי
ואבי אז ליה אמרה לי ולאחיה שנלך לחפש משהו חשוב ששייך לאודליה אז
ישר רצתי עם אורלנדו לחדרה שגם הוא היה מפורק ,ישר שנכנסתי ראיתי את ישר את
השידה ומיד נזכרתי ביום שלישי שעבר שחיפשתי את המחברת שאודליה
העלימה לי ובטעות מצאתי את יומנה האישי אבל השידה הייתה נעולה בקסם
חזק אז השתמשתי בכישוף פתיחת מנעולים שלמדתי לא מיזמן , אמרתי
קורהוס והמגירה נפתחה לקחתי את יומנה ורצנו חזרה לליה .
ליה עמדה מול היומן עצמה עיניים ולחשה מקניוס קילויקיי מרונה נצנצים הופיעו
ומעל היומן המנצנץ הופיע כדור סגול ואחריי איזה 30 שניות הכדור הסגול
נעלם.
ליה אמרה לנו לבוא אחריה , היא רצה ממש מהר ואנחנו רצים בעקבותיה
במשך הרבה זמן , ככה אני ואורלנדו אמרנו אבל ליה אמרה שרצנו רק 20
דקות עד שהגנו למפל עצרנו אבל ליה המשיכה וכשהיא נכנסה למפל אני
נכנסתי אחריה ומשכתי את איתי את אורלנדו .
שהגענו מה שראיתי היה מבצר גדול מסביבי מבנה גדול ומפחיד שעמדנו שם
ליה משכה בידינו למקום מסתור מאחורי איזה ארגז .
משם הצצתי לראות מה קורה שם מלפנים , ראיתי את הוריהם וני אחיה
הגדולים של מולי נלחמים בוורגן ובמולי , מאחוריי מולי ראיתי את אחותי
אודליה משתמשת בכשוף חזק לא שמעתי מה היא אמרה אבל ראיתי שהיא
שמה ידיים מנצנצות בצידי ראשה של מולי ואחריי שנייה מולי התעלפה ווורגן
תפס את אודליה כל כך כעסתי וישר זינקתי והפכתי את עצמי מבגדי הרגילים
לבגדי כוח הטווס שלי.
מולי התעוררה לידי ואמרה לי שהיא רוצה לעזור , לא האמנתי לה וקראתי לה
בוגדת .
היא ניסתה לשכנע אותי שהיא לא רצתה לבגוד אבל לא הקשבתי הייתי נחושה
בדעתי .
השינוי הקסום שלי יסתיים , סובבתי את ידי אחת בשנייה כדי ליצור כישוף .
אבי קרא לי לחזור וכך גם הוריה של מולי , מולי חזרה אבל אני לא .
הסתכלתי לוורגן בעיניים ואמרתי לו בכוחות ההפנוט שלי להתעלף , הרגשתי
כל כך חזקה ראיתי את וורגן מתעלף מולי אבל החוזק שהרגשתי היה קצר כי
מיד אחריי שוורגן נפל הופיע מול עיניי יהלום אדום והתחלתי להרגיש חלשה ,
איבדתי את שיווי המשקל שלי , ראיתי מטושטש ואז הבנתי היהלום הזה שואב
את כוחותיי וליפני שהתעלפתי ראיתי את וורגן קם וצוחק זה היה נורא .
כשהתעוררתי הייתי קשורה באזיקים עם שלשלאות המחוברות בקיר וראיתי
את אחותי נלחמת בוורגן אבל רגע אחר כך ראיתי את מולי לעברי , צעקתי
עליה להתרחק שהיא באה ואמרה שהיא רוצה לעזור לי לא האמנתי לה לשום
מילה .
ניסיתי להילחם בה אבל לא הצלחתי כי ההייתי חלשה מידי , מולי פתחה את
השלשלאות אני הצלחתי בקושי לברוח ממנה אבל לא הצלחתי כמעת לרוץ
ונפלתי , למזלי אבי תפס אותי לפני שפגעתי באדמה .
אבא שלי ניסה להסביר לי שמולי לצדנו אני אמרתי לו שהוא כושף והוא צחק
עליי ולא האמין לי ואחריי כמה דקות התחלתי להתייצב ושהרגשתי חזקה
מספיק ברחתי חזרה למפל ולפני שיצאתי ממקום המסתור עצמתי עיניים
וצבטתי את עצמי וקיוויתי שזה רק סיוט אני כל כך פחדתי שחשבתי שכולם
כושפו אחריי דקה פשוט רצתי חזרה למערה.
שהגעתי למערה ראיתי את אמא שלי העיניים שלה נראו ככה –
הן הסתובבו בלי סוף.
מסביבה עמדו אנשים שלא הכרתי , רצתי אליה והחלפתי בקסם את בגדי כוח
הקסם שלי לבגדי הרגילים .
שהגעתי הסתכלתי לרגע קטן עליה ומיד הסתובבתי לאנשים , הייתי נבוכה
לדבר איתם אבל דאגתי יותר מדי לאמא לאחר כמה דקות שרק בהיתי בהם
התחלתי לשאול אותם איך לתקן את זה דיברתי בלחץ ומהר.
הם הבינו מה שאמרתי ושאלו אותי למה אני עשיתי את זה , עניתי להם שרציתי
להציל את אחותי ואבי וסיפרתי להם קצר וקולע על מה שקרה , שסיימתי לספר
פיהם היה פתוח אבל מיד הערתי אותם מהשוק ושאלתי אותם שוב אבל הפעם
צעקתי .
והפעם הם ענו לי,הם ענו לי שרק מי שהטיל את הכישוף יכול להטילו (שזו אני).
אבל אני לא ידעתי איך מסירים את הכישוף , אמרתי לאנשים ללכת ואחריי כמה
דקות של וויכוח הם באמת הסכימו והשאירו אותי לבד עם אמא שלי.
הצלחתי בוויכוח עם קצת חבלים , עצים וקסם מאוד חזק .
אחריי שניצחתי בוויכוח רצתי לאמא וחיבקתי אותה חזק אמרתי לה בלחש:
בבקשה שחררי , בקשה בבקשה אולי יש כישוף ? שחררי, שחרר!
ופתאום נצנצים הופיעו מסביבה מתוך ידי , קמתי והתרחקתי כי זה הבהיל אותי
אמא שלי עמדה וענייה חזרו לרגילותן וכנפיה שוב פרחו היא הזיזה את הפה
אבל לא יצא קול לפחות לא קול שאני שמעתי והופיעו סביבה פסים ורודים
וסגולים שהפכו את שמלתה הרגילה לשמלה יפיפייה היא באה לעבריי וחיבקה
אותי .
שאלתי אותה עם היא כועסת על מה שעשיתי לה היא ענתה בחיוב והפרצוף
שלי ממה שאמא שלי אמרה היה נראה מוזר ומבולבל כי הייתי מאוד מבולבלת
שאלתי אותה למה היא לא נראית כועסת אז היא ענתה לי שהיא שמחה
שגיליתי את הכישרון שלי וגם שגיליתי איך להסירו .
אבל היא לא ויתרה לי לגמרי היא אמרה שהכל יסתיים היא תיתן לי ריתוק של
שבועיים, אני ממש התעצבנתי עליה , זה מטופש רק בגלל שהפנטתי אותה
והפרתי את פיה כי רציתי להציל את אחותי ואבי.
אבל לא התרכזתי בזה להרבה זמן כי כעבור איזה 5 דקות של כעס נזכרתי
שאני צריכה שמישהו יעזור לי לחזור למקום שמאחורי המפל שבוא וורגן נימצא
ולהסיר את הכישוף שהופעל על אודליה, אבא וכל השאר אז החלטתי לספר לה
על הכל היא בהתחלה התנגדה שאבוא איתה אבל בסופו של דבר שיכנתי אותה
כי היה ברשותי כל המידע הדרוש לה כמו איפה? מה? מתי? בקיצור הכל על
מה שקרה.
שהגענו למפל, כמוני בפעם הראשונה שהיא הגיעה היא פשוט עמדה ואני
המשכתי ואחריי איזה 30 שניות אמא גם המשיכה והגענו למקום בו היה וורגן .
אמא החליטה שאני אשב בצד מאחוריי כמה קופסאות , הפעם לא התנגדתי כי
ידעתי את כוחו של וורגן ישבתי בצד בזמן שראיתי את שאמא מתקרבת ראיתי
את אודליה משתמשת בכוחה מול וורגן היא נראתה כל כך בטוחה בעצמה
וחזקה ומצד שני ראיתי את אבי וכל השאר פצועים ומולי איתם די התעצבנתי
אליה כי חשבתי שהיא ממשיכה לכשף אותם.
שהקסם של אודליה (כוח האריה והלביאה כלומר כוח האומץ) הגיעה לוורגן
הקסם פגע בו ישירות בלב והוא נפל אבא ואמא של מולי עם כל אחיה זרקו על
וורגן אבקת קסם והוא התחיל לקטון והכניסו אותו לכלוב נוגד קסמים קטן .
שהבנתי שהקרב נגמר רצתי לאודליה ואמי רצה לאבי .
חיבקתי את אודליה אבל אותה זה לא ממש עניין היא הלכה למולי ולפני שהיא
הגיעה למולי תפסתי בידה ואמרתי לה שאסור לה להתקרב אליה ושהיא
בוגדת.
אודליה צחקה אליי אבל אני הייתי ממש רצינית , אני חזרתי אל אותו הדבר
כמה פעמים עד שהיא התעצבנה אליי והסבירה לי שמולי אולצה לעבוד כנגדנו
והכישוף החזק שהוטל אליה כישוף חזק ומתי שהם השתחררו מהכלובים
והאזיקים הכישוף גרם למולי לחשוב שהם עדיין כלואים ומעונים וגרם לה
לחשוב שהיא נלחמת מול אנשיו של וורגן כדי להשיג לעצמה ולכל השאר חופש
ואז הבנתי למה היא עשתה את מה שעשתה אבל עדיין משהו בסיפור מרגיש לי
שהיא בגדה,ולדעתי היא באיזשהו שלב היא בחרה בחירה לא נכונה וגרמה לעצמה לכל זה , טוב כל אחד ודעותיו.
מה אתם חושבים?
ומהי הגדרה של מבגידה ?

תגידו לי אתם לפי מה ששמעתם זו בגידה ?

נו תגידו לי ?


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
25 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך