מאירועי החלק הקודם~ (שכדאי לקרא) “האמת יש מקום מאחורה..אני אלך לשם” הצהרתי. הוא הסתובב כדי לבדוק ואני התקדמתי לכיוון המושבים האחרונים באוטובוס . התפללתי שהוא יבוא אחריי. הסתכלתי עליו,מדבר איתה,מצחיק אותה ולא מתקדם אליי. הרגשתי מופסדת. “תקשיבי רגע” חברה שלי צעקה לי באוזן “היום יום הולדת של איתן,לכן אמרתי לבוא אליי כדי…” היא נשמעה מתלהבת. אני פחות,הבעל הזה הכעיס אותי,למה הוא לא בא? “תקשיבי נעמה,” עניתי לה קצרות,”אני נרדמת פה,נדבר” אמרתי וניתקתי. נרדמתי,דמיינתי איך אני יושבת עליו מול אשתו והוא גורם לי לגנוח ולצרוח והיא לא עושה כלום. כשהתעוררתי ראיתי פתק על המושב לידי,”מה זה” שאלתי מבוגר שישב מושב ליד “הבחור הדתי השאיר אתזה בשבילך,לא רצה להעיר אותך” ענה המבוגר. פתחתי את הפתק והיה רשום עליו מספר פאלפון נייד ושם,’עומרי’. עומרי.. איזה שם.. כמו הרעב שהוא השאיר לי. המספר שלו נשאר אצלי בכיס ולא יצא לי להשתמש בו עדיין.. הוא מחפש אהבה. את זה ידעתי.

יומן פתוח[18+] חלק ג

15/04/2019 664 צפיות אין תגובות
מאירועי החלק הקודם~ (שכדאי לקרא) “האמת יש מקום מאחורה..אני אלך לשם” הצהרתי. הוא הסתובב כדי לבדוק ואני התקדמתי לכיוון המושבים האחרונים באוטובוס . התפללתי שהוא יבוא אחריי. הסתכלתי עליו,מדבר איתה,מצחיק אותה ולא מתקדם אליי. הרגשתי מופסדת. “תקשיבי רגע” חברה שלי צעקה לי באוזן “היום יום הולדת של איתן,לכן אמרתי לבוא אליי כדי…” היא נשמעה מתלהבת. אני פחות,הבעל הזה הכעיס אותי,למה הוא לא בא? “תקשיבי נעמה,” עניתי לה קצרות,”אני נרדמת פה,נדבר” אמרתי וניתקתי. נרדמתי,דמיינתי איך אני יושבת עליו מול אשתו והוא גורם לי לגנוח ולצרוח והיא לא עושה כלום. כשהתעוררתי ראיתי פתק על המושב לידי,”מה זה” שאלתי מבוגר שישב מושב ליד “הבחור הדתי השאיר אתזה בשבילך,לא רצה להעיר אותך” ענה המבוגר. פתחתי את הפתק והיה רשום עליו מספר פאלפון נייד ושם,’עומרי’. עומרי.. איזה שם.. כמו הרעב שהוא השאיר לי. המספר שלו נשאר אצלי בכיס ולא יצא לי להשתמש בו עדיין.. הוא מחפש אהבה. את זה ידעתי.

חברה שכנעה אותי הרבה פעמים לערוך ,לתת שם, להוקיר.. לא ייחסתי לכך חשיבות, עד עכשיו אני בהתלבטויות. מי יאמין, יקרא או יזדהה. ודווקא כשהיא הפסיקה התחלתי.
אני בחורה מינית, זה לא סוד. לא שינה לי הנתונים הפיזים שהיו לי, אלא ההרגשה שהייתה לי כשנתתי להם ביטוי. שמתי לב אליהם, ולמה שהם גורמים לסובבים אותם. מישהו פעם אמר לי " זה לא הנשק, זה איך שמשתמשים בו" לא רב הזמן אחרי גיליתי שהוא בהחלט צודק. חשתי. הרגשתי. הרחתי. טעמתי. וזה היה טוב כל פעם מחדש, כאילו הפעם הראשונה. לא נמאס מתישהו אני שואלת לפעמים.. אבל .. להתפלספות זה ממש לא הזמן.
טוב, ניסע אחורה בהיסטוריה כדי להבין. עדי , חברה טובה שלי מאוד באותם הימים. עדי בחורה מלאה ויפה, גדולה ממני בשנתיים הפרש. אלו היו אותם הזמנים בהם גיליתי את המושגים, והיא בתור אחת הקדימה אותי, פירטה הראתה והסבירה לי. למרות החוויות המוקדמות שלה, התפתחתי מהר יותר ממנה, והבנתי מהר התרחשויות ותחושות. היא התחילה לא מזמן קשר עם בחור שפגשה במועדון שהייתה נוהגת ללכת אליו ימי חמישי ומוצש..היא אמרה שזה מועדון שמתחילים לחיות בו או משהו כזה "רק שם אני מרגישה את הדם שלי זורם" היא עצמה את העיניים ונשכבה על המיטה בחדר שלה שאני לידה, מביטה בה ובתלתלים הזהובים שלה, איך מישהי יכולה להיות כל כך מושכת בהינף יד, אני בטוחה שהיא אפילו לא מתכוונת. "מה אתם בכלל עושים שם חוץ מלרקוד?" נשכבתי גם כן לצידה. היא הרגישה בטון הסרקסטי שהיה לי והמשיכה לתאר "אני יכולה להיות ערומה מול כל האנשים שם ועדיין להרגיש בנוח,זה דבר שלא תביני" פקחה את עינייה וקרצה לי.
פתאום דמיינתי אותה, על הרחבה מורידה לאט לאט את בגדיה ונשארת לבד במעגל כשכולם מביטים בה ערומה.
"באמת תרגישי ככה?" התרוממתי מהמיטה והבטתי בה "את יודעת ,זה משהו שאני אפילו לא אעשה" היא התרוממה גם וקמה למחשב שלה ,הקלידה משהו וקראה לי לבוא "תראי,זה מועדון שחשבתי שנלך אליו פעם אחת. זה עם מסכות על הפנים ,ממש כל החבילה" היא הציגה לי מועדון בשם 'טאבו' מועדון שמגיעים אליו עם לבוש מינימלי ובסוף הלילה מעניקים פרס ללובש הכי נועז באותו לילה בשווי 10,000שח. "נשמע מאוד דמיוני עדידי" אמרתי וחזרתי למיטה ברוגע מזוייף ,משהו בי הלם, אני לא האמנתי ששקלתי את האפשרות.
"את חושבת על זה, אני מרגישה עלייך" עדי אמרה תוך כדי חיפושים במחשב. אני לא. במחשבה שנייה זה לא המפעיל האמיתי שלי,לא יכולה כשזה מותר באופן בוהק. דווקא זה מה שמקשה עליי.
יומיים אחר כך עדי שלחה לי תמונות של המועדון הזה, היא החליטה ללכת מחופשת, בטח כדי לתת לגיטימציה ללבוש שהיא תכננה ,היא שמה מסכת נשף והייתה לא אחרת מאשר מלכת סאדו שכללה שוט, כפפות שחורות ארוכות וגרביונים בלבד.. היא נראתה מאוד טוב ,הגוף שלה יפה וזה סקסי שהיא עם בטחון כל כך גבוה איתו ,חוץ מזה זה היה מרשים ומשעמם. חבל שלקחה את המובן מאליו.
מעניין מה אני הייתי בוחרת לשים ,אולי כמו עדי הייתי מתחבאת מאחורי מסכה ונותנת למשהו בי להתפרץ, או שאולי הייתי לוקחת משהו תמים והופכת לאסור בדיוק כמו אהבתי ההיסטורית. כמעט התפתיתי לשאול איזה לבוש זכה בסוף אבל החזקתי. האמת היא שלעדי יש הרבה יותר אומץ ממני ממה שנראה כלפי חוץ, היא הרבה יותר חופשייה ממני, מתנסה חווה אבל על אמת, עם רצון למשהו אמיתי. אולי זו הסיבה שהיא השאירה בי חותם למרות שאנחנו כבר לא חברות, תזכורת למשהו שאני עצמי רוצה להיות. "את לא באמת אוהבת גברים מצחיקונת" עדי חתכה לנו סלט במטבח בזמן שישבתי חצי רדומה בספא אצלי בבית. "עדי עזבי אותי אני עייפה, הערות שלך משעממות" נמנמתי בחזרה, לא הבנתי מה היא רוצה ממני. היא התקרבה אליי ועמדה ממש קרוב, הרגשתי נוכחות כבדה מעליי ופקחתי עיניים, היא עמדה שם עם הידיים על המותנים שהסכין בידה הימינית מביטה בי במבט מזלזל "את משחקת בגברים, את למעשה שונאת אותם, שונאת ממש". "הא כן? בוא תסבירי את הקייס שלך" הגבתי עוצמת עיניים בחזרה. כשהיא מתחילה לדבר, אין מעצור, אז אתן לה לשפוך "אוקיי אז ככה" היא דיברה כמו סנגור של העם הגברי "את קודם כל לא נאמנה, את יכולה לפרלטט עם מישהו וברגע שהוא מסתובב את תפלרטטי עם עוד אחד" היא כחכה בגרון
"רגע, את טוענת שחוסר נאמנות זה שכשמישהו מתחיל איתי ועוד מישהו מתחיל איתי ואני נענית לשניהם?" המשכתי לעצום את העיניים "אם הייתי נותנת לי לסיים אז.." "לא עדי, אני מנסה להבין את הראיה הראשונה. אני לא חברה של אף אחד מהם, לא יצאתי איתם, לא נתתי או לקחתי מספר טלפון, לא שכבתי איתם, ולא החלפתי מילים יותר מחמש דקות ואני כבר לא נאמנה?" הפעם פקחתי את העיניים לראות את התגובה שלה. היא הסתובבה וחזרה למטבח "לחלקנו יש דברים חשובים יותר לעשות מלהתווכח איתך.." היא צעקה בתגובה.
חייכתי לעצמי,האמת היא,איך אגיד 'חצי צודקת'(?)אני סתם נהנת לשגע אותה. טוב זה קצת מוזר, ובכל זאת אני לא מבינה מה רע בלעשות קצת כיף?


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
15 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך