נ.ר5
בהצלחה לכולם! מקווה שצלחתי.

משחק הלבבות- התחרות של OTDS

נ.ר5 26/08/2016 478 צפיות 5 תגובות
בהצלחה לכולם! מקווה שצלחתי.

“רוצה משחק מהיר?” גבר כבן ארבעים ניגש אליה.
“ילדים, לכו לשחק בשלג בחוץ.” היא פנתה לחמשת אחיה הקטנים והם עשו כדבריה. “יש לי משפחה, אני לא במצב בו אני יכולה להרשות לי להמר.”
“כסף? מה פתאום. תביני, ראיתי את בגדיכם ושק הכסף שלך… די קטן.”
“טוב, כן. הוריי עזבו אותנו כשהייתי רק עוד נערה קטנה. אימא מתה בסופת שלגים ואבא פשוט קם ועזב. חלאה. אני עושה כמיטב יכולתי כדי לשמור על אחיי, זה די קשה.” היא אמרה בצער.
“בואי נעשה עסקה, נעשה משחק מהיר. על כל ניצחון שלי אני מקבל את אחד מהילדים, על כל ניצחון שלך, עשרה מטבעות זהב.” הוא הושיט את ידו ללחיצה, סמל לסגירת העסקה.
“חמישה משחקים?” שאלה. הוא הנהן והיא לחצה את ידו. הוא הוביל אותה לשולחן עגול בפינה השמאלית של המסבאה. על השולחן משחק הלבבות כבר היה מוכן. הוא היה נראה בן-אדם עשיר, לאחיה יהיה טוב איתו. צריכה היא להפסיד בכוונה? עשרה מטבעות ייגמרו לה בסופו של דבר. ואז תחזור לעוני, לעבודה שלה בתור מנקה בכנסייה,, שבה היא בקושי מקבלת שני מטבעות נחושת על יום עבודה. היא התיישבה בצד הימני של השולחן והוא מולה.
“לאונרד,” הוא לחש וחמשת הלבבות שהיו בצד שלו זהרו והחלו לפעום. השם עורר בה חלחלה. הוא הזכיר לה מישהו, היא לא הייתה בטוחה מי, אך היא זכרה שפעם מישהו בשם זה עשה לה משהו רע.
“ויקטוריה,” היא לחשה וחמשת הלבבות שלה זהרו והחלו לפעום. משחק הלבבות הוא בעיקר משחק חשיבה. אין בו אסטרטגיה או הרבה חוקים, זה בעיקר חשיבה מהירה. כל אחד בתורו מרים אחד מהלבבות שלו ומנסה להרוס את הלבבות האחרים. זה משחק שיכול לקחת ימים, אפילו כמה שבועות. כל לב הוא לב של מישהו שנהרג. מזמנים את המתים, ואז המשחק באמת מתחיל.
“המשחק מתחיל,” לחישה קטנה נשמעה מהלבבות. מאחורי כתפו של לאונרד, הופיעה האישה שלה שייך הלב שאתו היא משחקת כרגע. היא שמטה את הלב בבהלה, זו הייתה אימה.
“זו פסילה ראשונה, משחק ראשון. ילד אחד שלי, נשארו עוד ארבעה.” היא הרימה הלב הבא. קללה עסיסית יצאה מפיה של ויקטוריה.
“עזבת אותנו!” היא צעקה על האיש שעמד מולה. לאונרד המסוקרן רצה להרים מבט, אך היה אסור לי. הוא שם לחולשה של יריבתו.
“זיכרון כואב,” אמר לאונרד והאיש שמול ויקטוריה החל לדבר.
“כשאימא שלך מתה, הייתי שבור. לא הייתי יכול להמשיך יותר אתכם, הזכרתם לי יותר מידי אותה.” הלב בידה של ויקטוריה החלה להתפורר.
“אל תאשים אותנו בזה אבא,” כל אנשי המסבאה באו לצפות במשחק. שיערה האדמוני של ויקטוריה נדבק למצחה. היא הזיעה ודמעות עלו בעיניה בחומות.
“אבא? אני לא אבא שלך.” הוא אמר בהפתעה.
“מה?” היא אמרה בהפתעה והלב התפורר כליל לא לפני שהאיש אמר, “אני אח של אימא שלך.”
“נשארו עוד שלושה משחקים, נשארו עוד שלושה ילדים.”
וכך עוד לב, ועוד לב, וויקטוריה אפילו לא זכתה להציץ במי שהלב של לאונרד שייך לו. היא הפסידה חמישה משחקים ברציפות. הלב הראשון הימם אותה לגמרי, והלב השני… שבר אותה.
“היה נחמד לעשות איתך עסקים, ויקטוריה.” הוא אמר כשהשניים יצאו מהמסבאה אחרי שעה לפחות. היא רק חייכה חיוך מאוכזב. אחיה הבחינו בה והם רצו אליה. לאונרד הוציא חרב כסופה ותקע אותה בבטנה של ויקטוריה.
“אסור לאף-אחד לדעת ממה שקרה כאן.” ויקטוריה לא הצליחה לדבר. אחיה החלו לבכות והם ברחו מאזור האירוע בצעקות. “אני אבא שלך.” הוא הוציא את החרב מבטנה, ורץ להשיג את הילדים. ויקטוריה ההמומה נפלה על הרצפה וגידפה את אותו בחור. משחק הלבבות, שבר את ליבה.

משחק הלבבות- התחרות של OTDS
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (5)

וואו, חתיכת הפתעה

26/08/2016 12:39

אני לא יכולה להרשות לעצמי להמר*, אמא נהרגה בסופת שלגים*, זו בעיקר חשיבה מהירה*.
כתיבה מרתקת, שובה, ואמנותית שאפופה בקסם וערפל. מאוד מעניין ומושך לקרוא, לעקוב וללגום בשקיקה כל חלק מהסיפור.
כיוון שכל הסיטואציה מלכתחילה הזויה למדי, פחות מפתיע כשמשהו הזוי קורה כי באיזשהו מקום אפשר לצפות לכך. למרות זאת, מאוד אהבתי את התפנית בעלילה אם כי היא לא ממש הפתיעה אותי, כי היא פשוט נטו הייתה מעניינת וכתובה בצורה מאוד טובה.
המשפט האחרון חמוד, משחק מילים נהדר וצחקוק קטן על חשבונה של ויקטוריה.
אהבתי מאוד ונהניתי מאוד, אז תודה. כל הכבוד לך!!

26/08/2016 12:42

*בכנסייה,, – להוריד פסיק אחד
אסור *לי- לו
-שם *לב* לחולשה
לא הבנתי כל כך את המשחק…
כתיבה יפה אך קצת הלכתי לאיבוד

26/08/2016 13:09

כתיבה מעולה.
אהבתי מאוד את הדרך שלך להכניס את הקורא למציאות.
בקשר לתוכן: במציאות שבה מהמרים על ילדים בפרהסיה עם לבבות של אנשים מתים בתור משחק… לא הזדעזעתי מהסוף… הכל אפשרי במציאות שתיארת… לטוב ולרע.
אם היו כמה כללים מגבילים ואולי חיבור עמוק יותר לויקטוריה, הדמות הראשית, הזעזוע היה עמוק יותר (בסגנון משחקי הכס).
אבל זה רק אני… והדיעה האישית שלי :)

26/08/2016 16:45

רציתי להגיב לך אתמול ושכחתי, עכשיו הזכרת לי! אז ממש אהבתי את הסיפור, הוא מעניין ומקורי, וטוב שכך כי נמאס לי מטקסטים נדושים. כתוב מעולה!

28/08/2016 22:38
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך