עיניים כחולות

05/05/2017 665 צפיות 4 תגובות

פרק מס’ 1
חיוורת

במקום אחר, לפני שנים רבות היתה יתומה חיוורת, שערה זהר בזהב בהיר שהדגיש את עיניה הכחולות והעמוקות שהיו הדבר היחיד שבלט על עורה הרך והרגיש. מה שהעניק לה מראה מוזר שהרחיק אנשים ממנה.
במשך השנים המעטות שבהן שהתה בבית היתומים של האזור, אנשים התעללו בה, ולעגו לה על המראה שלה. בסופו של דבר, העיפו אותה מבית היתומים כשהייתה בערך בת שש השאירו אותה ביער. ועד היום, אף אחד לא יודע איך הילדה הקטנה שרדה לבדה ביער החשוך והמאיים של העיר גרבנדון בארץ הגדולה, הדומיין.
ביער שררו יצורי קסם טורפי אדם מעוותים, שלילדה קטנה לא היה סיכוי לנצח לגמרי לבדה ללא עזרה כלשהיא, אמרו המספרים שסיפרו את סיפורה היוצא דופן של לין*!

*לין- מפל מדרגות- מפל נופל על מדף סלע בצורת מדרגות.

במשך השנים שהתגוררה ביער פיתחה לין יכולות רבות של צייד עם פגיון אבן שהכינה, או אפילו אבן. אבל יותר מכל התמצתה בצייד עם הקשת שלה, יכולת קליעת החצים בדיוק במטרה המיועדת עזרה לה מאוד בעתיד המפתיע שאפילו לה לא היתה היכולת לדמיין.
כשהייתה לין בערך בת 7 היא הצילה גור זאבים מהסוג המפלצתי* ממפלצת רגילה כמו בשאר הסיפורים, אך קטלנית ביותר. המפלצת דמוית נחש כחולה עם קשקשים בצבע אדום כדם, אם שוליים כסופים ועיניים גדולות שניסתה לאכול את הגור המסכן היא כנראה אכלה את שאר משפחתו ולכן אימצה לין את הגור החמוד, היא אהבה את הנפש הטהורה והרכה שהסתתרה מאחורי פרוותו המבריקה בצבע אזמרגד וכחול, ועיניו הכסופות. ולכן היא קראה לו ג’ואי מה שהיא לא ידע הוא שבסופו של דבר הגור הקטן יגדל ויבחר אדון או אדונה עם יכיר אדם או מפלצת ראוי למפלצת שתעזור בשעת הצורך לאדונה. מפלצות בוגרות יכלו לחולל קסמים או לפתח יכולות מרשימות כגון תעופה, יריקת אש (כן, יריקת אש), יריקת קרח(כן, יריקת קרח), והיכולת להפוך חפצים או יצורים חיים לרואים ואינם נראים.

*הסוג המפלצתי – מפלצת מהסוג הזהה לחיה הרגילה אך הרבה יותר קטלנית וצבעונית.

החיים ביער היו מעניינים ללין, אך לא מספיק. היא ג’ואי כל הזמן חיפשו הרפתקאות אך כל מה שהם מצאו זה היה כמה מפלצות והרבה מאוד חיות-מפלצות, אולי לכם זה נראה כמו עיסוק מעניין ביותר אך בשביל הצבת הקטן הזה זה היה כמו בשבילכם לראות טלוויזיה. אבל אז, יום אחד, מוקדם בבוקר, כאשר הצוות עדיין ישן התעוררה לין ואז במהירות שיא, אחד משני גנבים שחיטטו להם בתיקים, הניף את חרבו בפתאומיות ושרט אותה בפנים ובחזה, מה שכנראה סדק לה את הצלעות והיא התקשתה לנשום. תוך זמן קצר היא איבדה את ההכרה וג’ואי הקטן התעורר והתחיל לנהום על הגנבים כמגונן על לין שלקחה אותו תחת חסותה. לפתע, הגיח מבין השיחים אדם זר, והתחיל להילחם נגד הגנבים, כל מי שהיה רואה אותו בפעולה כנראה הבין שהוא היה מיומן בסיוף ובלחימה, האדם היה צעיר אך לא נער, כנראה בשנות העשרים לחייו, הגנבים ברחו והזר השיב ללין את רכושה שהיה במרחק נגיסה מלהיחשב ”שלל”.
האדם נשא את לין אל ביתו אשר היה במרחק רב מגברדון, ומזג האוויר היה קר ביותר, השלג התנסה למעלה בגובה חצי מתר לפחות ואיים לקבור את הנמר הקטן בשלג. ולכן זה לקח לאדם בערך חודשיים לרכב על סוסת הנחלים האפורה מנוקדת באפור יותר כהה, קצה אוזנה של הסוסה הגיע לגובה שני מטר ושלושים ושתיים סנטימטרים. ובמשך כל המסע עקב ג’ואי אחרי האדם ולא עזב את בעליו, כמה פעמים ג’ואי אפילו עלה על הסוסה וניסה לחמם את חום גופה הקריר של לין למרות השמיכות הרבות שבהן הייתה לין עטופה בזמן המסע.
חשוב לציין שבמשך כל המסע נשארה לין חסרת הכרה למרות שהאדם טיפל בפציעתה במסירות וחבש את האזור וחימם אותו ככל יכולתו.

עיניים כחולות
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (4)

אני חייב להגיד – התאכזבתי. נכנסתי בצפייה למשהו הרבה יותר טוב, והתאכזבתי. ממש נלחמתי נגד עצמי לקרוא את הדבר הזה עד הסוף…
אז נתחיל:
הערה קטנה לפני: ניסיתי לנחש את המין שלך, אבל לא מצאתי משהו שיסגיר, לכן אני רק מניח שאתה זכר. :)

1. יש פה שגיאות כתיב – והמון. עכשיו הבעיה העיקרית הוא שזה נראה שאתה כן יודע איך כותבים את המילה כמו שצריך, כי עשית את זה שורה אחת מתחת (“צוות” ו”צבת” זו דוגמה אחת), ובגלל זה אני עדיין לא מבין איך אתה יכול להתבלבל בין “אם” ל”עם”, אם אתה בהחלט יודע את ההבדל. אני מצפה שעל קטע כזה, של 600 מילים בערך (לא ממש הרבה), אתה תעבור ותתקן שגיאות כתיב.

2. העלילה פה מסופרת כמו איזה יומן או ספר היסטוריה. אין פה עניין, ואין פה שום דבר. אני לא נכנסתי למתח, לא הייתי עצוב כשהיא נפגעה, או ריחמתי על זאב הבלהות (כן, זה המינוח הרשמי לזאב פלצות) כשהוא הותקף על ידי הנחש-כחול-אדום (לא ברור התיאור הזה) הזה. סיפורים לא מתוארים בדרך הזאת… זרקת פה איזה שלושה פרקים (בית היתומים, ההתחלה של החיים שלה ביער וההיתקלות עם הגנבים) ב600 מילים, שבקלות כל אחד מהם יכול להיות בעל משהו כמו 2500 מילים; או יותר, תלוי בניסיון.
מהסעיף הזה יש לי כמה שמתפלצים:
2.1. תיאורים – כמו שכבר אמרתי על הנחש, הם לא מובנים. אתה אומר שהוא כחול, אבל הקשקשים שלו אדומים. תחליט, בנאדם; העור של הנחש כולו קשקשים, ובגלל זה לא מובן בדיוק איפה החלק הכחול בנחש הזה. דבר נוסף הוא התיאורים התקועים האלה באמצע, כמו הסוסה הזאת וההסברים המוזרים על החיות (עוד על זה אחר כך), שלא באמת תרמו לי לסיפור או להבנה של העלילה. תיאורים הם הדרך שלך להבהיר לנו מה הולך בסיפור. אנחנו לא באמת יודעים מה קורה בראש שלך, ולכן אתה צריך לתאר לנו הכל – מהרגשות, דרך הצלילים, המראות והריחות, ועד לתחושות. תיאורים הם משהו שהולך ומשתפר עם הזמן, אז אל תיבהל אם אתה לא מצליח בהתחלה.
2.2. דיאלוגים – בניגוד לתיאורים, שאותם יש מעט (גם אם הם לא משהו), דיאלוגים אין פה בכלל. שוב, זה בגלל הצורה שבחרת להציג את הסיפור. אם היית רק נותן ללין לדבר עם האנשים בבית היתומים, לנחם את גור הזאב, או לתת לבחור המסתורי שלנו לנחם אותה, אפילו שהיא לא שומעת, היינו מקבלים פה חוויה הרבה יותר רצינית.
2.3. סוגריים – הו, כמה שאני מתעב שמתמשים בסוגריים בתוך הסיפור, במיוחד כשזה נעשה בצורה כזו. סוגריים באים במטרה להרחיב לנו את הידע בנושא מסויים, ואתה השתמשת בזה בשביל הערות מעצבנות שמתייחסות אל הקורא כאילו הוא אשכרה מופתע ממה שהולך ביער הזה (כן, כן. מופתע). בפעם הבאה, פשוט… אל. בבקשה.

3. מספרים – בסיפור, רושמים מספרים בצורה המילולית שלהם ולא בצורה המספרית (שלוש/ה ולא 3, לדוגמה). אלא אם כן מדובר בשנים, כמובן.

4. העלילה – טוב, נגיע לחלק שהוא קצת יותר נחמד פה, כי אני לא רוצה שתחשוב שאני איזה מפלצת שרוצה להרוג אותך או משהו כזה. העלילה די מבטיחה, אבל בכל זאת לוקה בהרבה מאוד דברים, והרבה מהם נובעים, שוב, מהצורה שבה כתבת את הסיפור. כמה דוגמאות:
א. למה, לעזאזל, שמישהו יעיף אותה מבית היתומים? זה לא מוסבר בכלל, חוץ מזה שצחקו עליה, ואני לא מאמין שיעשו את זה, בגלל שתיארת פה פאקינג מלאך, לא מישהי מכוערת.
ב. ואם כבר זורקים אותה, אז ליער, איפה שאין לה סיכוי לשרוד? כאילו, כמה האנשים האלה רעים?
ג. מאיפה היא השיגה קשת בכלל? ולמה זה נשמע כמו עולם שיש בו רובים והיא עדיין משתמשת בקשת?
ד. אתה יודע כמה קשה זה למשוך קשת לדריכה מלאה? זה דורש כוח של כמה עשרות קילוגרמים, משהו שאני בטוח שאין לילדה בת שש את הכח לעשות.
ה. נגיד וקיבלתי את זה שהיא יכולה למשוך קשת… איך היא הרגה נחש אימתני כל כך? עזוב את זה רגע – איך השתפרה כל כך הרבה תוך שנה?! היא ידעה לירות גם קודם?
אני יכול להמשיך ככה עוד הרבה זמן… בלי תיאורים הכל פה פשוט מתסכל.

אז, לסיכום – תעבוד על התיאורים ודרך הסיפור שלך. אני לא מבטיח שאמשיך לפרק השני, כי פשוט נתקלתי בזה במקרה, אבל אני מקווה שלא קיבלת את מה שאמרתי כניסיון שלי להוריד אותך מכתיבה. פשוט אני רוצה להזכיר לך שכתיבה היא תהליך ארוך, ואתה רק בתחילת דרכו.

שתהיה לך הרבה הצלחה! :)

06/05/2017 14:43

רציתי לומר כמה דברים:
א. אני בת
ב. הייתי ממש מאושרת שהגבת לי ובאמת ממש תודה. אתה בין האנשים הכי כנים שראיתי, כולם אומרים לי ” וואו את כותבת ממש מדהים!” “זה לא ייאמן כמה את מוכשרת!” אבל לא הייתי בטוחה אז חשבתי לתת למישהו שלא מכיר אותי להחליט אם הספר טוב או לא.
ג. בקשר לטעויות הקטנות כמו האדום כחול והצוות וצבת פשוט כשיש לי רעיון ואני כותבת אני פשוט נכנסת לכמו מין טרנס ואני מנסה לכתוב כמה שיותר מהר כדי לא לשקוח ואז אני פשוט משנה דברים, והרבה פעמים אני פשוט לא שמה לב.
ד. בקשר לזה שהיא הצליחה לשרוד, בפרק השני מגלים שגם היא סוג של מפלצת חזקה וכל זה,
ה. הסיפור מתרחש בימי הביניים
ו. רק שתדע, שזה ממש עזר לי מה שכתבת וזה לא גורם לי להפסיק רק לרצות להשתפר יותר :) .
ז. אני מבטיחה לך שאני אכתוב את הפרק מחדש ואם אתה יכול (ורוצה) אני אשמח אם תקרא ותומר לי מה דעתך.

06/05/2017 21:01

    א. ידעתי שאני אטעה. :(
    ב. דבר ראשון – אני שמח שאת חיפשת ביקורת בונה. הרבה אנשים מסתייגים ממנה בפעם הראשונה, אבל את חיפשת אותה, ואני מאושר שעשית זאת. דבר שני – תמיד שמח לעזור.
    ג. את שכשאת באה לפרסם, פשוט תקראי את הסיפור. אני צריך לקרוא פרקים של 17K מילים אם אני רוצה לפרסם… זה קצת יותר מפחיד לקרוא חחח.
    ד. מממממ אני לא בטוח שאני אוהב את הטוויסט הזה. מצד שני, זה סיפור שלך. :)
    ה. זה לא השתמע כל כך… טוב, כבר הסכמנו שאת עוד צריכה לעבוד על זה חחח.
    ו. אין מאושר ממני עכשיו! D:
    ז. אני מאוד אשמח, וגם אשמח לעזור, אם אוכל. מוזמנת לפנות אליי בפרטי בשביל כל שאלה שלא תעלה לך.

    בהצלחה בכתיבה! :)

    06/05/2017 22:04

תודה.

07/05/2017 07:42
6 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך