R.I.P – הקדמה

R.I.P
כך היה כתוב באדום על כף ידה של הנערה שניצלה מתאונת הדרכים. משאית נתקעה במכוניתה הלבנה והקטנה של הנערה. הסתכלתי עליה מקרוב בעוד הפרמדיקים בודקים אותה וראיתי שהאותיות הצטיירו מהדם שזלג מכף ידה.
R.I.P
נוחי בשלום על משכבך.
"היא בסדר!" צעק אחד הפרמדיקים. האותיות נצרבו בעורה וזהרו בזוהר אדום וחלש. בשיערה הזהוב והבהיר הופיע פס שחור וגוון עורה השחום התבהר ונהיה חיוור. היא נהפכה לרזה יותר, זקנה יותר, וכמו שהשינוי הגיע כך הוא גם נעלם. עיניה החומות והגדולות נפתחו ושפתיה החיוורות נפערו כשראתה אותי.
"ג'ונאס!" אחרי אמירה זו, איבדה את הכרתה שוב הנערה. ניגשתי אליה בריצה וניסיתי להעירה, להבין איך היא מכירה אותי, את שמי.
"קח את זה…" היא אמרה והושיטה לי שרשרת כסופה והקמע היה בצורת עיגול ונחרטו בו האותיות: R.I.P. נגעתי בקמע בידי השמאלית, וכמו שקרה לנערה, כך גם לי. בכף ידי נשזרו האותיות בשחור. הן הסתלסלו לכל כיוון וזהרו באור לבן, עד שאיבדתי את הכרתי. והזוהר שכח.