אדם לאדם זאב

Ophelia Woolf 15/03/2019 46 צפיות תגובה אחת

בדידות חודרת מבעד לעור
ומתכנסת בין רשתות הורידים

מותירה אותך
על במה
עם עצמך כקהל
זורק שאריות של ורדים.

המונולוג שלך תם,
ילד יתום
והשתיקה שוב רמה.

אסוף רסיסיך בחיקך
ושוב למושב ארצך.

אדם לאדם זאב
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

מישום מה אהבתי את זה פחות מהשירים האחרים שלך, אולי כי זה פחות מסתורי, פחות רדוף, פחות אומר-בלי-לומר, פחות עומד להיקרע…

16/03/2019 23:32
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך