אני אוהב את הגשם

Itamar Shai 30/08/2019 153 צפיות 2 תגובות

זה מתחיל בסוף הקיץ.
אוויר חם בלילה,
נוף של חצבים
ושדות של קוצים צהובים.
כשאתה רגיל להזיע,
רגיל שהיום כאן מכריע,
שאור השמש מפריע
לקצב החיים.

ואז מגיע תורם של החגים,
של הימים הנוראים,
של יום הכיפורים,
של מכנסיים ארוכים
וסוודרים דקים.

ואחרי תקופה
בה העלים נושרים,
ורוח עדינה
של סתיו חמים,
לפתע זה קורה.

לא ברעשים רמים,
לא בברקים ורעמים,
אלא לאט, בשמיים אפורים.
בעדינות,
בטיפה
ועוד טיפה.
במקצב ובלחן שרק העננים
מנגנים.

ולפתע הוא כאן,
הוכחה של הזמן,
שאתה לא עומד במקום –
אתה חי וקיים.
שהכל השתנה,
כל מה שסביבך,
אבל לא רק בחוץ –
גם משהו בך.

אני אוהב את הגשם
דרוג הסיפור 3 | 2 מדרגים

תגובות (2)

אהבתי את סגנון הכתיבה,
קראתי עוד כמה שירים שלך
ורואים שיש לך כישרון ,בהצלחה!

01/10/2019 06:20
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך