אני אוהב את הגשם

Itamar Shai 30/08/2019 68 צפיות אין תגובות

זה מתחיל בסוף הקיץ.
אוויר חם בלילה,
נוף של חצבים
ושדות של קוצים צהובים.
כשאתה רגיל להזיע,
רגיל שהיום כאן מכריע,
שאור השמש מפריע
לקצב החיים.

ואז מגיע תורם של החגים,
של הימים הנוראים,
של יום הכיפורים,
של מכנסיים ארוכים
וסוודרים דקים.

ואחרי תקופה
בה העלים נושרים,
ורוח עדינה
של סתיו חמים,
לפתע זה קורה.

לא ברעשים רמים,
לא בברקים ורעמים,
אלא לאט, בשמיים אפורים.
בעדינות,
בטיפה
ועוד טיפה.
במקצב ובלחן שרק העננים
מנגנים.

ולפתע הוא כאן,
הוכחה של הזמן,
שאתה לא עומד במקום –
אתה חי וקיים.
שהכל השתנה,
כל מה שסביבך,
אבל לא רק בחוץ –
גם משהו בך.

אני אוהב את הגשם
דרוג הסיפור 2 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך