החתול הסופר
גילוי נאות: אני מעדיף פלייסטיישן, פשוט זה לא מתאים למשקל. מרגיש קצת רע שזה לא מציאותי; מרגיש ממש טוב לפרוק את זה ולשתף.

אני רוצֶה להיות נסיכה

החתול הסופר 04/05/2020 105 צפיות 4 תגובות
גילוי נאות: אני מעדיף פלייסטיישן, פשוט זה לא מתאים למשקל. מרגיש קצת רע שזה לא מציאותי; מרגיש ממש טוב לפרוק את זה ולשתף.

אני רוצֶה ללבוש שמלה
מתחתיה מכנסי דגמ”ח
לחבק בובת פרווה
לשחק באקסבוקס גם איתךְ.

אני רוצֶה להיות נסיכה
עם זקן לא מגולח
ונעלי עבודה
די לומר שזה מופרך;

אני רוצה אַבִּירָה
על סוס גדול ולבן
נכסח יחד ת’צורה
לעוד דרקון מעוצבן

היא תשים לי פרחים בשיער
ותתאמן איתי בחרב
אבכה לה על הצוואר
בימים קשים בערב.

אני רוצה להיות חזק
אני רוצה להיות חלש
פעם לעשות את זה לבד
פעם להרגיש נתמך

אתה לא תאהב את זה
את תצחקי מזה
אני לא אדבר על זה
רק ארץ החלומות
משתדלת לא לשפוט.

אני רוצֶה להיות נסיכה
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (4)

ואיי כמה ריגשת. אין לך מושג כמה הקטע הזה נגע בי! כתבת את הקישקע שלי החוצה וזה התאים לי בול דווקא כי כתבת בלשון של גבר. אני מרגישה שיש בי מקום גברי, מחזיק, שומר, מחוספס… לא צריך אף אחד, יש בי בכי פנימי כזה שרוצה לשחרר כבר, רוצה שמישהו ישים עליי איזו שמלה, שיראה בי ושאני אאמין שיש בי, עדינות ורכות. שאוכל להתפרק על מישהו, להיות מסוגלת לתת לו להחזיק אותי וכביכול להיות קצת יותר פגיעה. מעייף להיות גבר כל הזמן.

05/05/2020 18:00

    בדיוק. אני מתאר לעצמי שיש עוד אנשים שיזדהו עם זה, כי בסך־הכל שום־דבר בחיים לא שחור ולבן. אפשר לרצות שני דברים סותרים, להרגיש שני רגשות מנוגדים יחדו, מה גם שהרצונות האלו לא “מתנגשים” אם מתעלמים ממוסכמות חברתיות.

    05/05/2020 18:52

זה ייצא קיטשי אם אגיד שממש הייתי צריכה את הקטע הזה? אני מקווה שלא. פשוט, מהרגע שקראתי את הכותרת (גילוי נאות: אני גרועה בניקוד, אף פעם לא הצלחתי לזכור איך מבטאים כל אחד) עלה לי חיוך לפנים. אני מניחה שזה בגלל שזה יותר מכתיבה יפה ומבנה, זה העובדה שאין הרבה קטעים כאלה.
זה מרגיש כמו קול קורא לשאר האנשי להיפתח ולנשום בלי לחשוב יותר מידי. זה פתוח וכיפי ומצחיק, והרצון פה הוא רגש טבעי שיש לכולם אך מדוכא אצל הרוב בגלל שזה לא “נורמה חברתית”. אנחנו כל כך שקועים לפעמים במה שהולך אצל השאר עד שאנחנו לא נותנים לעצמנו פשוט להיות אנחנו מחשש של מה יגידו עלינו אחרים.

זה אחלה של קטע ונורא נהניתי ממנו.

09/05/2020 23:52

    היי, רוב תודות! נחמד לשמוע ממך D:

    אני בהחלט מסכים איתך.

    (לי זה עלה לראש כי באותו יום נזכרתי כמה חצאיות זה דבר נוח, וביחד עם הזיכרון באה האנחה שכנראה בחיים הצד ה”רך” שלי לא יראה אור).

    10/05/2020 01:29
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך