E8

דיאלוג מונולוג

E8 12/07/2018 99 צפיות אין תגובות

שוט, שוט בנהר שאין זרם
על עלי דפנה שלא יודעים כלום
כי אין דבר שהם רוצים כבר לדעת
רק אתה בשלך

תלחש, תלחש לעצמך שהחיים טובים
אך בתוכך אתה רק זוכר זמנים שקטים של לילה
מול מראה שבורה אתה אוסף את החלקים
אלו מדממים על אצבעותייך


האזיקים הם מחבלים בכל תזוזת אור
נוגעים בכל חופש שרצית לחוות
נושמים את האוויר שיפחת בו
רוצים רק לגרום לך לא לדמם, לא לדמם

אלו זעקות קטנות של טף
לפעמים אני שומע אותן מדברות עם עצמם
זוממות עם עצמם חיים בקרקע
אבל אני חירש מצרחותיי

דיאלוג מונולוג
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך