הילד שבי

13/08/2019 371 צפיות אין תגובות

בימים לא ימים קולך הפעוט נשמע למרחקים,
אחרי כל השנים אולי אדע מתי הם זמני החשכה, ומתי הן זמני הזריחה,
אבא למדתי כשיש פרח אחד לא קוטפים…
בתוך ים צעדיו של מבוגר צעדו הראשון של התינוק נותר מלפניו,
מתגעגע לימים שבהם הייתי עולל קטן מתרפק על זרועותיה הטובות של אמי,
נתון כולי לחסותה,
ואילו היום מוצא לפעמים את עצמי כתינוק חסר ישע , ונושא מכאוב,
ואולי..אולי לא אלו זמנים וזכרונות רחוקים כי עודני ילד קטן בתוך גופו של מבוגר…


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך