הנקמה בשכינה

ד.דון 30/04/2021 20 צפיות אין תגובות

קיר קיר
כמחשבתי אני כלואה,
כתפיסתי הנפשית אני חבולה,
בשיערי האדמוני הרוח נתפסה
והיא אשר בגדה בי
אשר לקחה אותי משם
לקחה ולא החזירה לעולם,
את נפשי השקטה מיגון,
מדומייה,
מפחד השכינה.

וחיי עברו כהרף עין,
ותהיתי,
מה עשיתי בחיי הבודדים ,
מה עשיתי בלילות ,במחשכים,
כשאף אחד לא ראה
חוץ מהשכינה .

ודרך האלוהים פסחה עליי,
עברה ולא חזרה,
כנראה שגם עלייה דילגה השכינה.

ועטרת קוצים על ראשה,
על ראש השכינה,
והיא מפוחדת
והיא לבדה
נראה שמישהו נקם בה.

הנקמה בשכינה
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך