arca
אני מאוכזב אבל לא מופתע

יום אחד

arca 06/06/2017 459 צפיות 2 תגובות
אני מאוכזב אבל לא מופתע

לפעמים אני יכול להיות קצת שמח, חכי ותראי ,שיש ימים בהם יש דקות ושניות שהן שונות משאר מהותי

ואולי תתגנבי,או תתרפקי על אדן חלוני כשלא אשים לב, כי רגעים כאלה קוראים לי רק כשאני לבדי,חי בראשי המלא בבולשיט תמידי
תתגנבי, כפות רגלייך מטופטפות בשקט על הרצפה בכפות רגלייך החתוליות ,תביטי בי מהגג ממול, חכי ותראי ,אולי אשלח לך לפתע ליטוף פתאומי ,אולי אשיר לך פתאום שורה משיר ישן בקול צרוד , לפני שהשמחה תהפוך לעוד רגע אבוד

לפעמים אני יכול לרצות למות ,אבל זאת לא שיחה לעכשיו ,או לאף פעם , כי החיים שלי נועדו להיות קצרים מדי ,והזמן עובר מהר מדי למרות שכל רגע נמשך עוד ועוד כמו מסטיק מריר חמצמץ, לפעמים אני לא מסוגל ללעוס כלל ,רק שוכב במיטה ובוהה

ותקראי בשמי, תייללי כל הלילה ואפילו לא אשים לב , כל כך שקוע אהיה בבועת מחשבותיי השוקעות

,אבל את עוד תראי, שיום אחד בועתי תתפוצץ מבפנים , עם מחט דמיוני שאמצא, ואוכל פתאום לשמוח ולאהוב בחריקה של אוהב בלתי מנוסה אך לא בתולי
ופתאום אשים לב, אחד, או כמה אפילו , ופתאום ארצה לדעת ,הכול
ופתאום העולם יהיה בהיר יותר ,והאבנים הכבדות שעל חזי יהפכו לאבני גיר אותן בכל מיני צבעים איתן אוכל לצייר לך ציורים על מדרכות כמו שהיינו עושים כשהיינו קטנים, או על גגות של אחרים
וזה יבוא ממקום בלתי מזוהה, בלתי תלוי ,אהבה מתפרצת ,ארשה לה להתפנק ולתפוס חלל גדול באופן מטריד בתוכי, למרות שאדע שברגע שתעזוב היא תשאיר מאחוריה חלל גדול יותר מפעם קודמת
ושברגע שתעזוב היא תוציא ממני את כל האוויר כמו מבלון לא מנופח ,ואחזור להיות חדר חנוק ולא מאוורר, עם מחשבות שלא תלויות בשום דבר

אבל זה לא ידאיג אותנו באותו הרגע, כי אהיה שמח ,ואת שמחה כשאני שמח ,כי את אוהבת להיות תלויה, ואני אוהב לתלות, ואת אוהבת לאהוב ,ואת אוהבת אותי ,האם תאהבי אותי גם כשאהיה בריא?

(אולי ברגע שאראה סימני שיפור , תחושי שמלאכתך הסתיימה ותעברי לרדוף בית של אחר , שבכלל לא רצה לאמץ חתולה עד שהחלטת לאמץ אותו)

האם תישארי , האם בכלל תראי ,תחכי, כי יש ימים ויש דקות ושניות שהן שונות
או האם תעזבי לפני כן, או האם אחר כך, ואולי עכשיו, עכשיו זה זמן ,עכשיו זה זמן, עכשיו זה הזמן המדויק להוציא את האוויר, ולמלא את הריאות באוויר חדש, בעתיד לא מזהיר

יום אחד
דרג את הסיפור

תגובות (2)

זה קטע יותר מואר מקטעים אחרים שלך, לפחות בהתחלה… (מואר באופן קסום ופייתי כזה, כאילו אתה לא באמת מאמין, אתה רק כותב אתתזה, כי התאורים יפים וכיף לדמיין אותם… ולקוות, גם אם קצת בכאילו…)
ניראלי אבל שלא כלכך ירדתי לסוף דעתך: ‘היא’ שהקטע/הכותב מדבר איתה; חשבתי שהיא לא מישהי באמת ממשית ולקראת הסוף היה נדמה שכן, שזו פרידה… מחברה, אולי…?
ודרך אגב הקטע עצמו יפה, אבל צריך עריכה (ואני יודע שאתה כותב מהר וזהו חח)
נ. ב. אה, חחח וכל הנאמר לעיל הוא מה שניראה לי בלבד, יכול להיות שאני טועה לגמרי. וסתם מחרטש וחופר…

07/06/2017 00:50

    בכלל לא מחרטש וחופר ,תמיד שמח לקרוא את התגובות שלך .וכן הקטע זקוק לעריכה רצינית חח פשוט כתבתי אותו מאוחר בלילה ופשוט העליתי בלי לקרוא. וכתבתי אותו בזמן שהרגשתי טוב אחרי תקופה די ארוכה שלא אז היה חשוב לי להנציח את הרגע…בגלל זה הוא קצת מואר יותר מהאחרים. בהתחלה כתבתי את הקטע לחתולה שהייתה לי ולאט לאט היא הפכה לאישה וזה נהיה קצת רומנטי עצוב. לאו דווקא מדבר על בן אדם ספציפי כי זה די מכוון לכל המערכות יחסים שהיו לי/יהיו לי. :-)

    07/06/2017 14:11
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך