א.מ.ש
וואו, לא העליתי לפה די הרבה זמן. יכול להיות שהבית האחרון קצת צולע, אבל לא נורא. קריאה מהנה.

לא רוצה לוותר

א.מ.ש 20/03/2015 593 צפיות 2 תגובות
וואו, לא העליתי לפה די הרבה זמן. יכול להיות שהבית האחרון קצת צולע, אבל לא נורא. קריאה מהנה.

שקט אותי עוטף, לא עוזב,
לא נותן לי מנוח, לא מרפה,
גם אם ארצה, ואני לא,
אני אפול, אפול, ולא אחזור לעמוד.

ענני סערה, אפורים כנשמתי,
מרעיפים עליי דמעות, דמעות מלאכים,
לא רוצה להרים מבט, לא רוצה להעז,
לא רוצה להמשיך, רוצה לוותר.

אנשים אחרים, אנשים שאהבתי,
לא מבחינים בכאבי, כאבי שוויתרתי,
לא רואים שאני נופלת, לא מביטים לאחור,
מותירים אותי לבד, עוזבים בלי לתהות.

לא רוצה להיות לבד, לא רוצה לוותר,
אבל שניהם כבר קרו, אין זמן לתקן,
אני לבד, בודדה בין כל השברים,
דם אותם מכתים ושובר גם אותי.
מבפנים.

לא רוצה לוותר
דרוג הסיפור 5 | 3 מדרגים

תגובות (2)

כתוב נחמד אבל הבית האחרון באמת לא משהו וזה לא “חידש” יותר מדי, פדוט שיר דיכאון פחוצ או יותר מצוי. הייתי מציעה לך לשלב את הקודת המבט הייחודים שלך לדברים ולייחד אותם, אחרת אין את תורמת משהו מעצמך לבפנים

20/03/2015 17:13

השיר ממש יפה, מאוד אהבתי את הכתיבה שלך.

20/03/2015 18:02
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך