מלחמה נגד השעון

דקה ועוד דקה
נשימה אחרי נשימה
אין זמן או שיש יותר מידי?
אתה אומר לעצמך, יהיה בסדר
הזמן כבר ירפא הכל לא?
רק צריך לחכות עוד קצת ועוד קצת
זאת רק תקופה, זאת רק עוד
חתיכה מסכנה מהחיים השלמים
העתיד יהיה טוב יותר?
זה רק ניחום.
סופר שניות, סופר דקות
בשביל מה? בשביל מי?
מחכה שזה יגמר בשביל
שאוכל לחזור למשהו אחר ,
שארצה שגם הוא יגמר.
אז בשביל מה אני נושמת?
בשביל לספור שניות…
מתי אהנה מהרגע?
מתי אפסיק לחשוב על הזמן ?
אני צריכה שמישהו יגרום לו להיעלם.
תלויה בהעברות הזמן,
כשאני לבד ,אני והשעון נלחמים
ואין מנצחים יש רק מפסידים.