עץ הרימון

אביטל הרגישה 13/07/2018 43 צפיות אין תגובות

השמיים כחולים ובהירים
והלילות הם קרירים.
אנחנו עולים בהרים
ומרגישים קצת אחרים.

הירח בוהק ברוב יופיו,
ולי טוב עכשיו
צופה מהחלון אל גינת החצר
רואה את עץ הרימון וליבי מתרומם,
כן אפשר להרגיש את ההתלהבות הזאת באוויר.


אני יוצאת
אנני מוצאת את אשר אהבה נפשי.
אני יכולה להסתובב בבית באופן חופשי.

עכשיו כשהקיץ בקיצו,
נזכרת במה שהיה בפעם העברה
מסתכלת לעבר גינת הנוי ומשהו לא מסתדר לי ,
היכן העץ הרימון שאהבתי.
שעליו בכיתי וכאבתי.

עץ הרימון
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך