היופי בתמימות

13/11/2017 248 צפיות אין תגובות

האם הייתי תמימה או טיפשה?
שנפלתי לרישתך, התאהבתי.
לב כל כך קטן ושברירי.
כה עדין ותמים.
את הרסת לי אותו.
קרעת אותו לגזרים בלי מעט רחמים.
מה בסך הכל ביקשתי?
לתת לך מאהבתי האין סופית.
נגמרו לי הדמעות ממך.
השקר הזה של הזמן..
אמרו לי שהזמן יעבור והלב יתאחה. שיקרו לי.
עבר כל כך הרבה זמן, והנה אני עדיין מקופלת בפינה עם ראש בין הברכיים.
אני אדם עצוב עכשיו.
כבר לא יהיו קמטי חיוך על פניה של אותה ילדה.
תמימה עד כדי טיפשות.
זוהי תשובתי.


היופי בתמימות
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך