כלואים בעולם החיים

arca 11/05/2017 402 צפיות 4 תגובות

את מושכת אותי לחיקך,כולאת אותי בזרועותיך כדי שלא אברח
עוצמת את עיניך ונאנחת,עוד דקה,מתוק,רק עוד דקה

הכרנו בבית הקברות ,רק הרוחות היו עדות
בכי,חיבוק נשיקה קרה בצל הברושים הנעים, וברקע -דממה
לא אכפת לי,לא אכפת לי,חזרתי על המנטרה בראשי
כי ליבי נחנק מרוב אשמה,והשטן על כתפי מזכיר לי שמגיע לי
להיחנק באהבתך,אהבה שלא נועדה לי
אהבה שבגללי לעולם לא תוכלי להעניק ולכן לעולם לא תהיי מסופקת

ושוב את מושכת אותי לחיקך,כולאת אותי בזרועתיך כדי שלא אברח
כי אינך יודעת שכל עוד אחיה,לבי יהיה שבוי שלך

האם כך זה מרגיש,אהבת אם?
אני בוהה בתקרה תוך כדי החיבוק המוזר והנואש ואם הייתי יותר ציני,הייתי צוחק
אתה בסדר?את שואלת כי אני שותק,ולא דברן כמוהו
בסדר,אני מחייך לה בחזרה חיוך מוזר,מתנשא
ואז אנחנו מתחילים שוב לנוע על המיטה הגדולה,כמו מכונה אוטומטית

מה יהיה בסופך,מה יהיה

כלואים בעולם החיים
דרג את הסיפור

תגובות (4)

וואו. זה מתוסבך להחריד (בררר) אבל זה יפה (:

11/05/2017 13:12

    תודה

    11/05/2017 22:17

חמוד אהבתי

11/05/2017 15:08

    תודה

    11/05/2017 22:21
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך