ניתוקים

shiria 05/08/2018 111 צפיות אין תגובות

פעם בכמה חודשים, זה קורה.
בלי הכנה מוקדמת, בלי רמזים,
הוא מגיע בכל כוחו.

ואין לי זמן להבין, להכיל,
הכל מוצף רגשות.
זה כאילו לקחת עוצמה של שנים,
ולזרוק אותה עליי ביום אחד.

אני מנסה לתפקד,
להגיד שיעבור. כמו תמיד,
זה פשוט חולף. לבנתיים.
אנשים פונים אליי, מדברים אליי,
ממש כמו אתמול.

רק שביום הזה, הכל מטריד.
שישתקו. אני רק רוצה להרגיש.
קפיצות אל העבר, כאילו ההווה לא קיים, הם מתחלפים ליום אחד,
ואני שוב שם. איתו.

פעם בכמה חודשים,
אני פונה אליו. כי אם אני בעבר,
גם אם לכמה רגעים. אני שלו.
לא קיים דבר אחר,
ואני רוצה. אני חייבת.

עד שיגיע המחר,
ואניח לו, שוב.

ניתוקים
דרוג הסיפור 3.5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך