מספר שאלות חשובות

היי,
לפתוח סיפור בדיאלוג? אמנם עשיתי זאת, אך אני לא בטוח שזה הדבר הנכון לעשות. אם כבר פתחת בדיאלוג אז תדאג שיהיו הרבה תיאורים של המקום והזמן והמעשים של הנאשים שמדברים, שגם לא יהיה כל-כך ארוך.
לגבי גוף ראשון/שני/שלישי, אני אישית אוהב לכתוב מגוף שלישי (נקודת מבט של הסופר) כי ככה אתה יכול לכתוב מחשבות של עוד דמויות, לקפוץ באמצע המתח לסיפור של אדם אחר שנמצא במקום אחר ועושה משהו שיכול להועיל לסיפור. אם אתה כותב בגוף ראשון (דמות ראשית מספרית) משמע שהסיפור יהיה סביב הדמות הראשית, מחשבות של הדמות הראשית, סיפורים של הדמות הראשית עם קצת עזרה מדמויות אחרות, אך אם פתאום תרצה/תרצי לכתוב סיפור של דמות אחרת בסיפור או לכתוב מחשבה שלה זה לא יהיה נכון, כי לא ככה התחלת הסיפור.

גוף ראשון- אני. משמע- דמות ראשית מספרת. לדוגמא, משחקי הרעב. קטניס אוורדין, דמות ראשית, מספרת על עצמה. הלכתי, נבחרתי, נלחמתי, הרגתי. גוף ראשון.
גוף שני- אפשר לכתוב בגוף שני? עזוב/עזבי. אני בעצמי לא כל-כך יודע מה זה אומר…
גוף שלישי- הוא. משמע- סופר מספר. הארי פוטר לדוגמא. הארי אכל, הארי הגיע, הארי כישף. ואם כותבים בגוף שלישי אפשר להמשיך עם עוד כמה דמויות. מתמקדים בדמות אחרת, בעוד הדמויות האחרות עושות משהו אחר. לדוגמא אם אתה כותב בגוף ראשון, (שוב משחקי הרעב) קטניס בורחת לקצה הזירה כדי להתחבר. אבל אי-אפשר לדעת מה קורה עם המתחרים האחרים, נכון? כי קטניס לא יודעת, אז גם אנחנו לא יודעים. אך אם סוזן קולינס (הסופרת) הייתה כותבת בגוף שלישי, היינו יכולים לדעת מה קורה מחוץ לזירה, במקומות אחרים בזירה, מה קורה לשאר המתחרים ברגע זה.

מקווה שעזרתי:)

היי,
לדעתי אפשר לפתוח בדיאלוג. אבל הקוראים לא מכירים את הדמויות כך שזה יותר קשה.
בנוגע לכתיבה בגוף מסוים,
בגוף ראשון אתה יכול לכתוב את המחשבות הכמוסות ביותר של הדמות הראשית. זו צורת הכתיבה שאני הכי מתחבר אליה.
בגוף שלישי אתה מתאר מרחוק מה 'הוא' עושה. זה נקודת מבט הרבה יותר גבוהה מגוף ראשון ולכן זווית כתיבה כזו היא פחות אינטימית מאשר גוף ראשון. מצד שני, אתה יכול לעבור דמויות :)

אמממ, אני חושבת שלפתוח סיפור בדיאלוג יכול להיות רעיון טוב. למשל, אפשר לפתוח בדיאלוג שבו מתארים מקרה שקרה בעבר ואז לחזור להווה ולתאר את הסצנה. כמובן שהדיאלוג חייב להיות קשור לסצנה בהווה אחרת זה לא יעבוד. בקשר לשאלה באיזה גוף לכתוב, זה תלוי בך ובהעדפה שלך. לי באופן אישי הרבה יותר קל לכתוב בגוף ראשון ככה אני יכולה להתחבר לדמות ולרגע ולהעביר את התחושות בצורה טובה יותר. מקווה שעזרתי :)

מסכימה עם סיפור סיפור. אני מעדיפה גוף ראשון למרות שאני כותבת יחסית הרבה בגוף שלישי. ככה אפשר ממש להיות בראש אחד עם הגיבור (בשביל הדוגמאות נקרא לו סימבה). אז נכון שאולי באותו רגע לא יודעים מה קורה אם שאר הדמויות אבל זה לא מחייב. אפשר לעשות נקודות מבט. לדוגמה כתבתי סיפור (או בכל אופן התחלתי ) שבו כל כמה פרקים כתובים מנקודת מבט של דמות אחרת. אם קראת נאמנים (הספר השלישי בסדרת מפוצלים ) אתה בטח יודע במה מדובר. גם אפשר לכתוב סיפור מנקודת המבט של סימבה ופעם בכמה פרקים לכתוב פרק אחד מנקודת מבט של דמות משנית וכך זה יוצר את הרושם הברור שסימבה הוא הגיבור שלנו והוא העיקר ועם זאת גם מדי פעם יש את הנקודות האחרות וזה נותן שינוי מרענן וטעימה מעולם אחר ומדרך חשיבה אחרת. בהצלחה

ולמשל להתחיל בצורה כזאת סיפור

השעה הייתה תשע בערב , כולם היו כבר ישנים בבית היתומים , רק סקאי שכב במיתתו עם משקפי ההולוגרמה על פנו והתכתב עם חבריו.

1. אפשר לפתוח סיפור בדיאלוג – אולי בתור פתיחה של פרק המשך.. אני חושבת שהיופי בדיאלוג כזה יהיה דיאלוג קצר שקט (בלי תיאורים) ואז לתאר והמון.
מה שכן, אני מדמיינת את זה כאחלה פתיחה לריאיון או חטיפה או משהו כזה… הסגנון הזה יתאים לפרק יותר דרמטי (דרמטי מכל בחינה, גם מבחינה רגשית.. תראה איך אתה יכול לשחק עם זה). חשוב שאחריו תתאר המון המון בכל סוגי התיאורים (מראה, רגש ופעולה) .

2. באיזה גוף כדאי?.. שאלה יפה. כל אחד מתחבר למשהו טיפה אחר. אני אישית מתחברת יותר (ומאומנת יותר) בכתיבה בגוף שלישית – שעוזרת מאוד להתאמן על כתיבת תיאורים טובים.. אתה יכול להסתכל בהרבה סיפורים של כותבים באתר ולקחת השראה בתור קורא – למה אתה יותר מתחבר, מה מרגש אותך יותר, מה גורם לך להתחבר לדמויות הכי טוב.. (אתה יכול לקחת את סיפורים שלי כדוגמא של סיפור בגוף שלישי)
אחרי זה זה עניין של ניסוי וטעייה – קח השראה מטכניקה של אנשים אחרים, תבחר גוף ךניסיון ותראה אם אתה מתחבר לסגנון..
חשוב שתזכרו שקודם חשוב שתתחבר ותהנה מהכתיבה, כי טכניקה תמיד אפשר לשפר… תאתגר את עצמך, אבל אל תבחר משהו שאתה לא נהנה ממנו.

3.גוף ראשון – סיפור מנקודת מבט גיבור: "אני הלכתי.. היא אמרה לי.."
גוף שני – אני לא ממש יודעת איך לתאר לך את סוג הכתיבה בסיור כי לא ראיתי אנשים כותבים ככה… זה פחות נפוץ.
גוף שלישי – נקודת מבט מספר יודע כל – המספר הוא לא הגיבור הראשי אבל יש התייחסות רבה גם לרגשות של הדמות. הוא יודע הכל.
תסתכל על אנשים אחרים ותחליט מה יותר לטעמך^^
ת"ס.

תודה לכולכם עזרתם לי מאוד תודה על הצעות
וכן גוף ראשון מאפנט יותר חח :)

אני פחות אוהבת שכבר מתחילת הסיפור מתארים ומציגים כל דמות ודמות, מתארים אותה. אני אוהבת שבמהלך הסיפור נחשפות עוד דמויות, עוד תיאורים, וההשלמות מגיעות תוך כדי כתיבה. אני אישית כשאני מתחילה לכתוב, יש לי רעיון במחשבה, אבל לא רעיון שלם, הזרימה ושאר הרעיונות מגיעים תוך כדי כתיבה לדעתי. מה שיפה בכתיבה שאין דרך אחת להתחיל סיפור, אפשר לפתוח בתיאור מקום, אפשר לפתוח בדיאלוג עם אחת הדמויות ולהמשיך משם.
לגבי הגופים, אני אישית ממליצה על גוף ראשון או שלישי, שני כמו שאמרו כאן הרבה פחות נפוץ. מה שעוד חשוב בכתיבת סיפורים הם סימני הפיסוק, תיאורים רבים(דמויות,זמן, מקום, רגשות), ונפח ובשר לסיפור (לא לקפוץ תוך רגע מסיטואציה לסיטואציה, אלה להרחיב, לפתוח, ככה גם הספר יהיה מלא יותר ויגיע ליותר עמודים).
מקווה שעזרתי עוד קצת, אם תצטרך עזרה תרגיש חופשי לפנות(:
בהצלחה!!
נ.ב כדי שהקוראים יצליחו להתחבר, לאהוב או לשנוא דמות חשוב מאוד להרחיב בתיאור הרגשות, התחושות, התיאורים, המחשבות.

איזה יופי! מחכה כבר לקרוא:P