סליחה

אחרי התגובה האחרונה שקיבלתי על הפרק האחרון של הסיפור של סינדרלה, הבנתי שאני סוף סוף צריכה לספר לכן את הכל בלי שכל יום שתבואו ותבדקו אם יש פרק תאוכזבו מחדש שאתן לא רואות שום דבר שונה.
אוקי, אני יודעת שאני לא עדכנתי כבר כמעט חודש או יותר, ואני כל כך מצטערת לגבי זה. באמת, אני מרגישה כל כך רע אם זה שנאי משאירה אותכן עם הלשון בחוץ מצפות לעוד, אבל אין שום דבר חדש.
סיפרתי כמה וכמה פעמים שפרסמתי פרקים למה אני לא מפרסמת פרקים לעתים קרובות כל כך בגלל מחסום הכתיבה שלי. מחסום הכתיבה שלי ממש החמיר, אני בקושי יכולה לכתוב זמן האחרון. אני באמת שמנסה. תאמינו לי, אבל אני לא מצליחה. וזה לא רק לאתר הזה, אני מפרסת סיפור באתר הסיפורים wattpad (אולי חלקכן יודעות לגבי זה), וגם שם אני לא עדכנתי את הסיפור שלי כבר במשך חודש.
זה לא אישית נגדכן או שאני רוצה להיות רעה, באמת, אני ממש לא רוצה לאכזב אותכן, אבל אין לי ברירה. אני לא מצליחה לכתוב בכלל, באמת, וכל פעם שיש לי קצת השראה לכתיבה אני ישר קופצת על ההזדמנות.
אני ממש מצטערת שאני אומרת את זה, אבל לבינתיים הסיפור של סינדרלה וצלקות לא ימשיכו, לפחות לעכשיו. אני חושבת שאחרי שנה ומשהו של כתיבה בלתי פוסקת, אני צריכה מעט הפסקה מהכתיבה ויותר להתרכז בעצמי ובלימודים שלי. אני כן אנסה לכתוב, אני מבטיחה, אבל בינתיים אני לא רואה שום המשך לשני הסיפורים.
אולי אני אפרסם סיפור חדש בעתיד, ואני מבטיחה שאני אנסה לסיים את הסיפור של סינדרלה, אבל בינתיים אני לוקחת קצת הפסקה מהאתר.
שוב, אני ככל כך מצטערת, ותודה לכל הקוראות המדהימות שקרא דירגו והגיבו, אני לא יכולה להודות לכן מספיק על החיוך שהעליתן לי על הפנים כל פעם שפתחתי את האתר.