עזרה
היי,
יש לי בעיה רצינית שאני לא יודעת איך לפתור: אני לא מצליחה לכתוב. אני יודעת שאני מסוגלת. אני יודעת שאני רוצה. אבל ברגע שאני מנסה לכתוב את המילים על דף קורים שני דברים:
1. כל הניסוחים שהכנתי לעצמי בראש פשוט מסרבים לצאת, ויוצא שאני מסתבכת יותר מדי בשביל כלום. אבל יכול ליהיות שיש לזה קשר לבעיה מספר 2—>
2. אני לא מצליחה לכתוב יותר מארבע שורות (במקרה הטוב!) בלי למחוק הכול, או לקמט את הדף הריק כמעט לחלוטין ולזרוק לפח, כי אני מתביישת. מתביישת בכתיבה שלי (למרות שמבחינה לשונית היא לא רעה), מתביישת ברעיונות שלי, בדמויות, בעלילה… בעיקר ברעיונות, כי כל דבר נראה לי או מציאותי ורגיל מדי (ואז מבחינתי זה לא מעניין) או לא מציאותי/לא רגיל לחלוטין, בלי קשר לז'אנר (ואז מבחינתי זה טיפשי וילדותי). החלק הכי גרוע זה שאני לא רק מתביישת שאחרים ייראו את מה שכתבתי, אני חושבת שאני פשוט מתביישת מעצמי. אני לא יודעת מה לעשות, כי יש לי כמה רעיונות לסיפורים שאני ממש רוצה לכתוב אבל פשוט לא מסוגלת, אני לא יודעת מאיפה להתחיל ואיך להתגבר על הבושה, אני לא יודעת אפילו מאיפה היא באה אבל אני לא מצליחה לא להפסיק אחרי שורה וחצי ולזרוק הכול לפח. אני לא יכולה להפסיק לשנוא כל מה שאני כותבת ולהתבייש בזה. זאת אחת הסיבות שהפסקתי להעלות דברים לאתר (ואני אפילו לא מסוגלת להסתכל על דברים קודמים שהעלתי בלי לרצות שהאדמה תבלע אותי ולהתאמץ לא למחוק את זה מהאתר, כי בכל מקרה זה נכתב מזמן).
מישהי אמרה לי פעם פשוט לכתוב ולא להרשות לעצמי לזרוק את זה, אבל זה לא ממש עבד ונגמר בזה שעכשיו אני מרגישה אפילו יותר גרוע בקשר לכתיבה שלי, כי אפשר לומר שהיה לי משבר.
מה אפשר לעשות? איך אפשר להפסיק להתבייש מעצמי? ואם זה יעבוד, איך להפסיק להתבייש מאחרים? וכשאני אצליח להתמודד עם זה, איך מתקדמים לכתיבת ספר/סיפור?
אני ממש אשמח לעזרה, אני תקועה עם הבעיה הזאת כבר המון זמן והיא ממש מתסכלת…
תודה מראש לכל מי שנכנס וקרא ותודה נוספת למי שיגיב!
תגובות (4)
תקשיבי, כנראה פשוט לא כתבת משהו שאת אוהבת במאה אחוז, אם יש לך את היכולת פשוט תחכי לרעיון שאת יודעת שהוא בין לא מציאותי למציאותי, ובעל רעיון מקורי ויצירתי, או שאת יכולה פשוט לשים, סליחה אבל זין, ולפרסם מה שבראש שלך.
תזכרי ביטוי עצמי הוא לפני הכול בשביל עצמך ואחר כך בשביל אחרים, ברגע שתרגישי חופשייה בלבטא את עצמך גם לא בצורה הכי מושלמת, תוכלי ללכת לשלב והבא ולעשות שהיצירה שלך תהייה לא רק בשבילך אלא בשביל אחרים.
מציע לך לתת מבט בסיפורים שלי, לדוגמה השיר האחרון שכתבתי, היה מאה אחוז זבל של חיים יומיים שלי ומחשבות, לעומת זאת רוב השירים שלי יש בהם עומק ומחשבה גדולה.
אז למה פרסמתי את הזבל? כי הרגשתי שזה ביטוי שלי, ואפילו מעט משעשע.
מה שכתבת זה בדיוק מה שקורה לי בזמן האחרון. אני חושב שאחת הדרכים להתמודד עם זה היא לעשות תרגילי כתיבה – כלומר, לכתוב כל מה שעולה לך לראש גם אם זה לגמרי שטויות. אני ניסיתי וזה די עוזר, לי לפחות.
עוד אפשרות זה פשוט לחשוב על איזה ז'אנר את אוהבת ולנסות לחפש סיפורים של אחרים באותו נושא, יכול להיות שתיפלי על סיפור טוב שייתן לך השראה להמשך.
ובקשר לקטע שאת מתביישת ממה שאחרים יחשבו – לי תמיד אמרו לא להתייחס למה שהם חושבים, זה קשה, אבל זה מה שצריך. נגיד פעם קטלו באתר סיפור שכתבתי והרגשתי רע מאוד אבל אחרי כמה זמן הבנתי שזאת בסך הכל דעה של מישהו אחד ושאם אני מרוצה ממה שכתבתי אז זה מה שחשוב כי אולי יהיו עוד אנשים שיאהבו ובאמת היו כמה.
אני לא יודע אם זה בהכרח יעזור לך אבל אני מקווה, בכל מקרה, כדאי לך לנסות את זה כי אולי בכל זאת ייצא מזה משהו.
יש לי אינספור טיוטות כתובות. (היה לי אתר פרטי משלי והעברתי הכל ל wattpad).
אני משרבט וכותב בעיקר סיפורים בהמשכים. אם תסתכלי על ההיסטוריה שלי אז תוכלי לראות שאין לי סיפור אחד בהמשכים שפרסמתי. והכל מהסיבה שאני לא מרגיש שהסיפור/ספר מוכן. אני משנה כל הזמן את הסיפור… מהפרק הראשון ועד לפרק האחרון שכתוב.
אבל אני לא מוחק סיפור לגמרי. אני עוצר וכותב משהו אחר שרוצה לצאת ומתיישהו חוזר אליו.
הכי קל זה סיפורים קצרים כי יש לזה התחלה וסוף באותו קטע ולכן ההיסטוריה שלי באתר מלאה בסיפורים קצרים.
תזכרי את המשפט הבא:
כל סיפור הוא רעיון. זה לא משנה עד כמה ילדותי הוא נשמע, התפקיד שלנו ככותבים הוא להעביר אותו בצורה חלקה לקוראים. השיטה והסגנון הם מה שמייחדים כל כותב.
בהצלחה :)
תודה רבה! אני אנסה באמת פשוט לכתוב כל מה שעולה לי לראש ולעשות תרגילי כתיבה… ואז אני אנסה להמשיך לכתיבת סיפורים/קטעים קצרים.